ספרי דברים ק״לSifrei Devarim 130
א׳(ג) לא תאכל עליו חמץ, רבי יהודה אומר מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ,
1
ב׳אמר רבי שמעון יכול כן הוא הדבר תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות את שהוא בקום אכול מצה הרי הוא בבל תאכל חמץ את שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ.
2
ג׳לחם עוני, פרט לחלוט ולאשישה
3
ד׳יכול לא יהא אדם יוצא ידי חובתו בפת הדראה תלמוד לומר מצות אפילו כמצה של שלמה אם כן למה נאמר לחם עוני פרט לחלוט ואשישה,
4
ה׳רבי שמעון אומר למה נקרא לחם עוני אלא על שם עינוי שנתענו במצרים.
5
ו׳כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, יכול חפזון לישראל ולמצרים תלמוד לומר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו אמור מעתה למצרים היה חפזון ולא היה חפזון לישראל.
6
ז׳למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, זו היא שאמר רבי אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא את ימות המשיח.
7