ספרי דברים ר״יSifrei Devarim 210
א׳(ז) וענו ואמרו, בלשון הקדש.
1
ב׳ידינו לא שפכה, וכי עלת על לבנו שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה.
2
ג׳(ח) הכהנים אומרים כפר לעמך ישראל.
3
ד׳כשהוא אומר אשר פדית ה', מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.
4
ה׳כפר לעמך, אלו החיים,
5
ו׳אשר פדית, אלו המתים, מגיד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדים ששופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים.
6
ז׳אשר פדית, על מנת כן פדיתנו שלא יהיו בינינו שופכי דמים. דבר אחר על מנת כן פדיתנו שאם נחטא אתה מכפר עלינו.
7
ח׳ורוח הקדש אומרת כל זמן שתעשו ככה הדם מתכפר לכם.
8
ט׳(ט) ואתה תבער בער עושי הרעות מישראל סליק סידרא
9