ספרי דברים כ״וSifrei Devarim 26
א׳(ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, זהו שאמר הכתוב (משלי יח כג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות.
1
ב׳שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד מלך ישראל, משה אמר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, עבירה שעברתי תכתב אחרי שלא יהו הבריות אומרים דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטוה משל למלך שגזר ואמר כל מי שאוכל פגי שביעית יהיו מחזרים אתו בקנפון הלכה אשה אחת בת טובים לקטה ואכלה פגי שביעית והיו מחזרים אותה בקנפון אמרה לו בבקשה ממך אדוני המלך הודיע סרחוני שלא יהו בני המדינה אומרים דומה שנמצא בה דבר נאוף או שנמצא בה דבר כשפים הם רואים פגים תלוים בצוארי ויודעים שבשבילם אני מחזרת כך אמר משה לפני המקום עבירה שעברתי תכתב אחרי אמר לו הקדוש ברוך הוא הריני כותבה שלא היתה אלא על המים שנאמר (במדבר כז יד) כאשר מריתם פי וגו'.
2
ג׳רבי שמעון אומר משל למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עמו בקרוכין שלו הגיע למקום צר נהפכה קרוכין שלו על בנו נסמת עינו נקטעה ידו נשברה רגלו, כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר כאן נזק בני כאן נסמת עינו כאן נקטעה ידו כאן נשברה רגלו אף כך המקום מזכיר שלש פעמים מי מריבה מי מריבה מי מריבה לומר כאן הרגתי את מרים כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את משה וכן הוא אומר (תהלים קמא) נשמטו בידי סלע שופטיהם.
3
ד׳דוד אמר לפני המקום עבירה שעברתי לא תכתב אחרי אמר לו המקום לא שוה לך שיהו הבריות אומרים בשביל שאהבו מחל לו, משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטים בשנה היו הכל אומרים איפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים חטים בשנה ואינו ממשכנו המלך אלא כתב לו אפוכי, פעם אחת שייר ולא שקל לו כלום נכנס המלך לביתו ונטל בניו ובנותיו והעמידם על אבן המכר באותה שעה ידעו הכל שלא שייר בידו כלום אף כל פורעניות שהיו באות על דוד היו מכופלות שנאמר (ש"ב יב ו) ואת הכבשה ישלם ארבעתים, רבי חנינה אומר ארבעתים ששה עשר
4
ה׳אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה, דוד אמר (שם יב יג) חטאתי לה', מה אמר לו (שם) גם ה' העביר חטאתך לא תמות, ואומר (תהלים נא ו) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי.
5
ו׳שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד מלך ישראל והיו יכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים ולא בקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם והלא דברים קל וחומר ומה אלו שיכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים לא בקשו מלפני הקדוש ברוך הוא שיתן להם אלא חנם מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מתלמידי תלמידיהם על אחת כמה וכמה שלא יבקש מלפני הקדוש ברוך הוא שיתן לו אלא חנם.
6
ז׳דבר אחר ואתחנן אל ה', עשרה לשונות נקראת תפלה זעקה שועה נאקה שנאמר (שמו' ב כג-כד) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם, וישמע אלהים את נאקתם, נקראת בצר וקריאה שנאמר (ש"ב כב ז) בצר לי אקרא ה', נקראת רנה ופגיעה שנאמר (ירמיה ז טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי, נקראת נפול שנאמר (דברים ט כה) ואתנפל לפני ה', נקראת פלול שנאמר (שם ט כו) ואתפלל אל ה', נקראת עתירה שנאמר (בראש' כה כא) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, נקראת עמידה שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פנחס ויפלל וגו', נקראת חילוי שנאמר (שמות לב יא) ויחל משה וגו', נקראת תחנה שנאמר ואתחנן אל ה'.
7
ח׳בעת ההיא לאמר, משל לבני מדינה שהיו מבקשים מלפני המלך שיעשה את מדינתם קלוניא פעם אחת היו לו שני אויבים ונפלו לפניו אמרו הרי שעה שנבקש בה מלפני המלך שיעשה את מדינתנו קלוניא כך משה היה מבקש מלפני הקדוש ברוך הוא שיכנס לארץ כיון שראה שנפלו סיחון ועוג לפניו אמר הרי שעה שאבקש בה מלפני הקדוש ברוך הוא שאכנס לארץ לכך נאמר בעת ההיא.
8
ט׳לאמר, זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי אם אי אתה עושה לי, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, (שם יז ד) ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה, שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו הודיעני אם נופל אני בידם אם לאו.
9
י׳(כד) ה', כל מקום שנאמר ה' זו מדת רחמים שנאמר (שם לד ו) ה' ה' אל רחום וחנון, כל מקום שנאמר אלהים זו מדת הדין שנאמר (שם כב ח) עד האלהים יבוא דבר שניהם, ואומר (שם כב כז) אלהים לא תקלל סליק פיסקא
10