ספרי דברים רפ״וSifrei Devarim 286

א׳(כה א) כי יהיה ריב בין אנשים, אין שלום יוצא מתוך מריבה וכן הוא אומר (בראשית יג ז) ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט מי גרם ללוט ליפרש מן הצדיק הוי אומר מריבה וכן הוא אומר כי יהיה ריב בין אנשים, מי גרם לזה ללקות הוי אומר זו מריבה.
1
ב׳בין אנשים, אין לי אלא אנשים איש עם אשה ואשה עם איש ושתי נשים זו עם זו מנין תלמוד לומר ונגשו אל המשפט מכל מקום.
2
ג׳ושפטום, בעל כרחם.
3
ד׳והצדיקו, יכול כל המורשעים לוקים תלמוד לומר והיה אם בן הכות הרשע פעמים לוקה פעמים אינו לוקה ועדין איני יודע אלו הם הלוקים תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו, מה חסימת שור מיוחדת מצות לא תעשה והרי הוא לוקה כך כל מצות לא תעשה הרי הוא לוקה או כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה יהא לוקה תלמוד לומר לא תחסום שור, מה חסימת שור מיוחדת שאין בה קום עשה והרי הוא לוקה כך כל מצות לא תעשה שאין בה קום עשה הרי הוא לוקה. רבי שמעון אומר והצדיקו את הצדיק צדקהו כדי שלא יהא לוקה. והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה פעמים אינו לוקה.
4
ה׳והפילו השופט, אין מלקים מעומד.
5
ו׳והכהו, מלקה שליש לפניו ושתי ידות מאחריו.
6
ז׳לפניו, שיהא לוקה ועיניו בו ולא שיהא לוקה ועיניו בדבר אחר יכול יהא לוקה ומת תלמוד לומר כדי רשעתו אין לוקה ומת יכול יהא לוקה ומשלם תלמוד לומר כדי רשעתו אין לוקה ומשלם.
7
ח׳(ג) ארבעים, יכול ארבעים שלימות תלמוד לומר ארבעים במספר מנין שהוא סוכם את הארבעים רבי יהודה אומר ארבעים שלימות היכן הוא לוקה את היתירה בין כתיפיו.
8
ט׳יכנו, ולא על הקרקע. יכנו, ולא על כסותו. יכנו, אין מלקים שנים כאחד.
9
י׳לא יוסיף, אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על המנין על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין מניין תלמוד לומר פן יוסיף מכל מקום.
10
י״אמכה רבה. אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין תלמוד לומר על אלה, אם כן למה נאמר מכה רבה מלמד שאין הראשונה מכה רבה.
11
י״בונקלה אחיך לעיניך, מיכן אמרו נתקלקל בין ברעי בין במים פטור רבי יהודה אומר האיש ברעי והאשה במים.
12
י״גדבר אחר ונקלה אחיך לעיניך, משלקה הרי הוא אחיך מיכן אמרו כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מיד כריתם.
13
י״דרבי חנניה בן גמליאל אומר כל היום הכתוב קורא אותו רשע שנאמר והיה אם בן הכות הרשע אבל משלקה הכתוב קורא אותו אחיך שנאמר ונקלה אחיך.
14
ט״ורבי שמעון אומר ממקומו הוא מוכרע שנאמר (ויקרא יח כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם, ואומר (שם יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, והלא דברים קל וחומר אם מדת פורענות מועטת הנטפל בעוברי עבירה הרי הוא עושה דינו כעוברי עבירה הנטפל לעושי מצוה על אחת כמה וכמה.
15
ט״זרבי שמעון ברבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכל הדם מה הדם שנפשו של אדם חתה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר טוב גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן הפורש מהם על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות
16
י״זרבי אומר הרי הוא אומר (תהלים טו א) ה' מי יגור באהליך (שם טו ב) הולך תמים ופעל צדק (שם טו ג) לא רגל על לשונו (שם טו ד) נבזה בעיניו נמאס (שם טו ה) כספו לא נתן בנשך ובמקום אחר הוא אומר (יחזקאל יח ה) ואיש כי יהיה צדיק וגו' ובסוף הענין הוא אומר (שם יח ט) צדיק הוא חיה יחיה וכי מה עשה זה הא כל היושב ואינו עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה סליק פיסקא
17