ספרי דברים ש״אSifrei Devarim 301
א׳(ה) וענית ואמרת, נאמר כאן עניה ונאמר להלן עניה מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש אף עניה האמורה כאן בלשון הקדש
1
ב׳מיכן אמרו בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא ושאינו יודע לקרות מקרים אותו נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרים את היודע ואת מי שאינו יודע סמכו על המקרא וענית אין עניה אלא מפי אחרים.
2
ג׳ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי, מלמד שלא ירד אבינו יעקב לארם אלא על מנת לאבד ומעלה על לבן הארמי כאילו איבדו.
3
ד׳וירד מצרימה, מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם, שמא תאמר שירד ליטול כתר מלכות תלמוד לומר ויגר שם, יכול באוכלוסים הרבה תלמוד לומר במתי מעט כענין שנאמר (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה.
4
ה׳ויהי שם לגוי גדול, מלמד שהיו ישראל מצויינים שם.
5
ו׳וירא את ענינו, כמה שנאמר (שם א טז) וראיתן על האבנים.
6
ז׳ואת עמלינו, כמה שנאמר (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכו'.
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״הרבי יהודה היה נותן בהם סימן דצ"ך עד"ש באח"ב.
25
כ״ו(ט) ויביאנו אל המקום הזה, זה בית המקדש או יכול זה ארץ ישראל כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת, הרי ארץ ישראל אמורה ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת.
26
כ״זארץ זבת חלב ודבש, נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן (שמות יג ה) ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן חמשת עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמור כאן ארץ חמשת עממים. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינו זבת חלב ודבש.
27
כ״ח(י) ועתה, מיד.
28
כ״טהנה, בשמחה.
29
ל׳הבאתי, משלי.
30
ל״אאת ראשית כל פרי האדמה, מיכן אמרו יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שבכר רימון שבכר קושרים אותו בגמי ואומר הרי אלו בכורים.
31
ל״באשר נתת לי ה', מיכן אמרו האפוטרופיס והעבד והשליח אשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאים ולא קורים שאין יכולים לומר אשר נתת לי ה'.
32
ל״גוהנחתו לפני ה' אלהיך והשתחוית לפני ה' אלהיך, מלמד שטעונים הנחה שתי פעמים אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה.
33
ל״ד(יא) ושמחת, בכל מיני שמחות.
34
ל״הבכל הטוב, זה השיר.
35
ל״ואשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך, מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.
36
ל״זאתה והלוי והגר אשר בקרבך, מיכן אמרו ישראל ממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ סליק פיסקא
37