ספרי דברים ל״דSifrei Devarim 34
א׳(ז) ושננתם לבניך, שיהו מחודדים בתוך פיך, שכשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם בו אלא תהא אומרו לו מיד וכן הוא אומר (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא, ואומר (שם ז ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, ואומר (תהלים מה ו) חציך שנונים, מה שכר לזה (שם) עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך, ואומר (שם קכז ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, מה נאמר בהם (שם קכז ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.
1
ב׳דבר אחר ושננתם לבניך, אלו בשנון ואין (שמות יג ב) קדש לי כל בכור, (שם יג יא) והיה כי יביאך בשנון, שהיה בדין אם (במדבר טו לז) ויאמר, שאינו בקשירה הרי הוא בשנון קדש לי, והיה כי יביאך, שהם בקשירה אינו דין שיהו בשנון תלמוד לומר ושננתם אלו בשנון ואין קדש לי, והיה כי יביאך בשנון,
2
ג׳ועדיין אני אומר אם ויאמר שקדמוהו מצות אחרות הרי הוא בשנון, עשר הדברות שלא קדמום מצות אחרות אינו דין שיהו בשנון, אמרת קל וחומר הוא, אם קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך שהם בקשירה אינם בשנון, עשר הדברות שאינם בקשירה אינו דין שלא יהו בשנון, הרי ויאמר יוכיח לעשר הדברות שאף על פי שאינם בקשירה שיהו בשנון תלמוד לומר ושננתם לבניך אלו בשנון ואין עשר הדברות בשנון.
3
ד׳לבניך, אלו תלמידיך, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים שנאמר (מ"ב ב ג) ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל אל אלישע, וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו, אלא מיכן לתלמידים שקרויים בנים, וכן הוא אומר (שם ב ה) ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע, וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו אלא שהתלמידים קרויים בנים.
4
ה׳וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלמד כל התורה לישראל וקראם בנים שנאמר (דהי"ב כט יא) בני עתה אל תשלו, וכשם שהתלמידים קרויים בנים כך הרב קרוי אב שנאמר (מ"ב ב יב) ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד, ואומר (שם יג יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו מלך ישראל ויבך ויפל על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו.
5
ו׳ודברת בם, עשם עיקר ואל תעשם טפלה, שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים כפלוני, שמא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האומות תלמוד לומר (ויקרא יח ד) ללכת בהם, ולא ליפטר מתוכם וכן הוא אומר (משלי ה יז) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך,
6
ז׳ואומר (שם ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך, בהתהלכך תנחה אותך, בעולם הזה, בשכבך תשמר עליך, בשעת מיתה, והקיצות, בימות המשיח, היא תשיחך, לעולם הבא.
7
ח׳ובשכבך, יכול אפילו שכב בחצי היום תלמוד לומר ובקומך, יכול אפילו עמד בחצי הלילה תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, דרך ארץ דברה תורה.
8
ט׳וכבר היה רבי ישמעאל מוטה ודורש ורבי אלעזר בן עזריה זקוף, הגיע זמן קריית שמע נזקף רבי ישמעאל והטה רבי אלעזר בן עזריה, אמר לו רבי ישמעאל, מה זה אלעזר, אמר לו, ישמעאל אחי, אמרו לאחד, מפני מה זקנך מגודל, אמר להם יהי כנגד המשחיתים, אמר לו, אתה הטיתה כדברי בית שמיי ואני נזקפתי כדברי בית הלל.
9
י׳דבר אחר שלא יקבע הדבר חובה שבית שמיי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבוקר יעמדו סליק פיסקא
10