ספרי דברים שנ״גSifrei Devarim 353
א׳(יג) וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו, מלמד שארצו של יוסף מבורכת מכל הארצות:
1
ב׳ממגד שמים מטל, שיהא טל מצוי לה בכל שעה: ומתהום רובצת תחת, מלמד שהיא מרבצת מעיינות.
2
ג׳(יד) וממגד תבואות שמש, מגיד שארצו של יוסף פתוחה לחמה ואין לך פירות יפים ומתוקים בעולם אלא הרואים את החמה וכשם שפתוחה לחמה כך פתוחה ללבנה שנאמר וממגד גרש ירחים.
3
ד׳(טו) ומראש הררי קדם, מלמד שהררי יוסף קודמים להררי מקדש והררי מקדש קודמים להררי ארץ ישראל:
4
ה׳וממגד גבעות עולם, מלמד שאבות ואמהות קרוים הרים וגבעות שנאמר (שיר השירים ד ו) אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.
5
ו׳(טז) וממגד ארץ ומלואה, מלמד שארצו של יוסף מליאה ואינה חסירה כל ברכה רבי שמעון בן יוחי אומר אדם מעמיד ספינתו בחלקו של יוסף אין צריך חוץ ממנה כלום.
6
ז׳ורצון שוכני סנה, שעשה רצון מי שנגלה על משה בסנה.
7
ח׳תבואתה לראש יוסף, הוא בא בראש למצרים, והוא יבוא בראש לעתיד לבוא. ולקדקד נזיר אחיו, למי שריחקוהו אחיו ועשאוהו נזיר.
8
ט׳(יז) בכור שורו הדר לו, מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע שאילו ניתן הוד ליהושע לא היה העולם יכול לעמוד בו:
9
י׳וקרני ראם קרניו, שור כחו קשה אבל אין קרניו נאות ראם קרניו נאות אבל אין כחו קשה ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם.
10
י״אבהם עמים ינגח, וכי כל העמים כיבש יהושע והלא לא כבש אלא שלשים ואחד מלכים מלמד שכבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו:
11
י״ביחדיו אפסי ארץ וכי כל הארצות כבש יהושע והלא לא כבש אלא פרטוס זה קטן אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושולטונים, רבי יהודה אומר וכי שלשים ואחד מלכים שעיבד כולם היו בארץ ישראל כדרך שעושים ברומי עכשיו שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחוילות אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילות בארץ אומר לא עשיתי כלום.
12
י״גוהם רבבות אפרים, לפי שלא מפורש לנו עשרם של כנעניים מה היה תלמוד לומר (שופטים א ז) ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני והלא דברים קל וחומר ומה אדני בזק שאינו ראוי לימנות עם מלכי כנען היו לו שבעים מלכים מלקטים תחת שולחנו הא למוד וראה מה היה עשרם של כנעניים: והם אלפי מנשה. שאין מפורש לנו כמה הרג יהושע בכנענים ת"ל (שופטים ח י) וזבח וצלמונע בקרקר ומחניהם עמם כחמשה עשר אלף כל הנותרים מכל מחני בני קדם והנופלים מאה ועשרים אלף הרי מאה ושלשים וחמשה אלף לקיים מה שנאמר והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה סליק פיסקא
13