ספרי דברים שנ״הSifrei Devarim 355
א׳(כ) ולגד אמר למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.
1
ב׳ברוך מרחיב גד, מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח:
2
ג׳כלביא שכן, מלמד שהוא סומך לספר שכל מי שהוא סומך לספר נמשל לאריות:
3
ד׳וטרף זרוע אף קדקוד, טרף זרוע, לשעבר, אף קדקד, לעתיד לבא.
4
ה׳(כא) וירא ראשית לו, הוא בא בראש תחילה והוא יבוא בראש לעתיד לבא.
5
ו׳כי שם חלקת מחוקק ספון, זו קבורתו של משה שנתונה בחלקו של גד והלא לא מת אלא בחלקו של ראובן שנאמר (דברים לב מט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו ואין נבו אלא חלקו של ראובן שנאמר (במדבר לב לז) ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו ואת בעל מעון וגו' ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחוקק ספון מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה בארבעת מילים מחלקו של ראובן וחלקו של גד ומלאכי השרת מספידים עליו ואומרים יבוא שלום ינוח על משכבו וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הם קשת ומן באר וכתב מכתב והלוחות ופי האתון ופי הארץ וקברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה ויש אומרים אף בגדי אדם הראשון, ויש אומרים אף כתנות והמזיקים, רבי יאשיה אומר משום אביו אף האיל והשמיר רבי נחמיה אומר אף האור והפירדה רבי יהודה אומר אף הצבת וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד צבתא קדמייתא מאי הוית הא לוו ברייה הות אמרו לו והרי יכול לעשותה בדפוס ולהתיכה בתוכו הא לוו ברייה הות.
6
ז׳ויתא ראשי עם, שעשה את התורה תוים תוים.
7
ח׳דבר אחר מלמד שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה בראש חבורה של בעלי מקרא ובראש חבורה של בעלי משנה ובראש חבורה של בעלי תלמוד, ונוטל שכר עם כל אחד ואחד וכן הוא אומר (ישעיה נג יב) לכן אחלק לו ברבים, ואת עצומים יחלק שלל.
8
ט׳צדקת ה' עשה, וכי מה צדקה עשה משה בישראל והלא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר באר עולה להן ומן יורד להם ושליו מצוי להם וענני כבוד מקיפות אותם אלא שאמר (דברים טו ז) כי יהיה בך אביון.
9
י׳צדקת ה' עשה, מלמד שצדקה תלויה בדין תחת כסא הכבוד שנאמר (ישעיה נו א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.
10
י״א(כב) ולדן אמר, למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.
11
י״בדן גור אריה, מלמד שסמוך לספר וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריות.
12
י״גיזנק מן הבשן, מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות כך שבטו של דן נוטל לו חלק בשני מקומות וכן הוא אומר (יהושע יט מז) ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו.
13
י״ד(כג) ולנפתלי אמר, למה נאמר לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.
14
ט״ונפתלי שבע רצון, מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים ובספינות.
15
ט״זומלא ברכת ה', זו בקעת גינוסר, רבי אומר זה בית דין של טבריה ועליו הוא אומר (תהלים קמה יט) רצון יריאיו יעשה.
16
י״זים, זה ים של סופני. ודרום, זה ימה של טבריה, ירשה, מלמד שנטל מלא חבל חלקו בדרום.
17
י״ח(כד) ולאשר אמר, למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מ"ז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.
18
י״טברוך מבנים אשר, אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר.
19
כ׳יהי רצוי אחיו, שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפקינון ובקיבלאות והם מרצים לו בתבואה.
20
כ״אדבר אחר יהי רצוי אחיו, כשעשה ראובן אותו מעשה הלך אשר וסיפר לאחיו ונזפו בו ואמרו לו כך אתה מדבר באחינו הגדול וכשהודה ראובן על המעשה נתרצו לו אחיו לכך נאמר יהי רצוי אחיו.
21
כ״בדבר אחר יהי רצוי אחיו כשהיו שבטים מתייחסים זה אומר שלי היא לויה וזה אומר שלי היא לויה אמר להם אם מראובן הכתוב מייחס שלי היא לויה ואם מבנימין הכתוב מייחס של לוי היא לויה ריצה את אחיו באותה שעה לכך נאמר יהי רצוי אחיו.
22
כ״גדבר אחר יהי רצוי אחיו, אין בכל הארצות שמשמטת בשביעית כארצו של אשר.
23
כ״דוטובל בשמן רגלו, מלמד שארצו של אשר מושכת שמן כמעין מעשה שנצטפצפו אנשי לודקיא בשמן ומינו להם פולימוטוס אחד אמרו לו לך וקח לנו שמן במאה ריבוא הלך לו לצור אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך אמרו לו לך לגוש חלב הלך לו לגוש חלב אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך אמרו לו לך אצל פלוני הלך לביתו ולא מצאו אמרו לו הרי הוא בשדה הלך ומצאו שעוזק תחת הזית אמר לו שמן במאה ריבוא אני צריך אמר לו המתן עד שאגמור את הזית משגמר את הזית ונטל את כליו והיה ממשמש ובא אמר פומליטוס איפשר שיש לזה שמן במאה ריבוא דומה שצחקו בי יהודים כיון שבא לביתו קרא לשפחתו אמר לה בואי ורחצי את רגלינו מלאת ספל שמן ורחצה רגליהם לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו, נתן לפניו לחם ואכל ושתה לאחר שאכל ושתה עמד ומדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו רצונך שוב אמר לו אין לי מעות אמר לו טול ואני אבוא עמך ואטול את מעותיי עמד ומדד לו שמן בשמונה עשרה ריבוא אמרו לא הניח אדם זה לא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא משכו עמו הכירו אנשי לודקיא וקדמו לפניו שלשת מילים וקילסו לפניו קילוס גדול אמר להם לא תקלסו לי קילוס זה אלא לאדם זה שהכל שלו ולא עוד אלא שאני חייב לו שמונה עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר (משלי יג ז) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב.
24
כ״ה(כה) ברזל ונחשת מנעליך, מלמד שארצו של אשר היא היתה מנעלה של ארץ ישראל.
25
כ״ווכימיך דבאך, מלמד שכל ארצות דובאות כסף לארץ ישראל כענין שנאמר (בראשית מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף וגו'.
26
כ״ז(כו) אין כאל ישורון, ישראל אומרים אין כאל ורוח הקודש אומרת אל ישורון, ישראל אומרים (שמות טו יא) מי כמוכה באלים ה' ורוח הקודש אומרת (דברים לג כט) אשריך ישראל מי כמוך ישראל אומרים (שם ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ורוח הקודש אומרת (דהי"א יז כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד ישראל אומרים (שה"ש ב ג) כתפוח בעצי היער ורוח הקודש אומרת (שם ב ב) כשושנה בין החוחים ישראל אומרים (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו ורוח הקודש אומרת (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי ישראל אומרים (תהלים פט יח) כי תפארת עוזמו אתה ורוח הקודש אומרת (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר.
27
כ״חרוכב שמים בעזרך, כשישראל ישרים עושים רצונו של מקום רוכב שמים בעזרך וכשאין עושים רצונו כביכול ובגאותו שחקים.
28
כ״טובגאותו שחקים, נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה היא מדת כבוד למעלה אמר להם מן השמים התחתונים אתם יודעים מה היא מדת כבוד למעלה
29
ל׳משל למה הדבר דומה לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך אמרו לו לך למדינה ואתה רואה אותו נכנס וראה וילון פרוס על פתח המדינה ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו ולא יכול לזוז עיניו ממנו עד שנפל אמרו לו אם וילון פרוס על פתח המדינה ושם אבנים טובות ומרגליות לא יכולת לזוז עיניך מהם עד שנפלת אילו נכנסת במדינה על אחת כמה וכמה לכך נאמר ובגאותו שחקים.
30