ספרי דברים מ׳Sifrei Devarim 40
א׳(יב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, וכי אותה בלבד הוא דורש והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח כו) להמטיר על ארץ לא איש, (שם לח כז) להשביע שואה ומשואה, ומה תלמוד לומר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה שדורשה, דורש כל הארצות עמה.
1
ב׳כיוצא בו אתה אומר (תהל' קכא ד) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, וכי ישראל בלבד הוא שומר והלא הוא שומר את הכל שנאמר (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ומה תלמוד לומר שומר ישראל, כביכול שאינו שומר אלא ישראל ובשביל שמירה ששומרם, שומר את הכל עמהם.
2
ג׳כיוצא בו אתה אומר (מ"א ט ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים, והלא כבר נאמר (זכריה ד י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ, ואומר (משלי טו ג) בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים, ומה תלמוד לומר והיו עיני ולבי שם כל הימים, כביכול אין עיני ולבי אלא שם.
3
ד׳כיוצא בו אתה אומר (תהלים כט ח) קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש, מה תלמוד לומר, זה ביותר.
4
ה׳דורש אותה, נתנה לדרישה להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות או אף שאר ארצות נתנו לדרישה תלמוד לומר אותה, אותה נתנה לדרישה ולא שאר ארצות נתנו לדרישה.
5
ו׳דבר אחר דורש אותה, מגיד שנתנה בשכר דרישה שנאמר (דברים יא יט) ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, וגו' (שם יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ואומר (תהלים קה מד-מה) ויתן להם ארצות גוים וגו', בעבור ישמרו חקיו וגו'.
6
ז׳תמיד עיני ה' אלהיך בה, כתוב אחד אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד אומר (שם קד לב) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כשישראל עושים רצונו של מקום תמיד עיני ה' אלהיך בה ואינם ניזוקים, וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום המביט לארץ ותרעד. לענין טובה הוא אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה, לענין רעה הוא אומר המביט לארץ ותרעד, לענין טובה כיצד, היו רשעים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מועטים וחזרו בהם, להוסיף עליהם אי איפשר אלא תמיד עיני ה' אלהיך בה, מורידם בזמנם ומשלח בהם את הברכה ומורידם על הארץ כשהיא צריכה להם, לענין רעה כיצד, הרי שהיו צדיקים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מרובים וחזרו בהם, לפחות מהם אי איפשר אלא המביט לארץ ותרעד, מורידם שלא בזמנם ושולח בהם את המארה ומורידם על הארץ שאינה צריכה להם לימים ולמדברות שנאמר (איוב כד יט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו, מעשים שעשיתם עמדי בימות החמה שלא הפרשתם תרומה ומעשרות מנעו מכם את הגשמים.
7
ח׳מראשית השנה ועד אחרית שנה, מגיד שמראשית השנה נגזרו עליה כמה גשמים כמה טללים, כמה חמה תזרח עליה, כמה רוחות נושבות עליה.
8
ט׳דבר אחר מראשית השנה אני אברך אתכם במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסים ובנשואים ובכל מה שאתם שולחים בו את ידיכם אני אברך אתכם.
9
י׳דבר אחר מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סופה אלא הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה, שנאמר (דברים כח ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך, ואומר (חגי ב יט) העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך, מנין אף באוצר שנאמר (דברים כח ג) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, מנין אף בעיסה שנאמר (שם כח ה) ברוך טנאך ומשארתך, מנין אף בכניסה וביציאה שנאמר (שם כח ו) ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, מנין אף באכילה ובשביעה תלמוד לומר (שם ח י) ואכלת ושבעת וברכת, מנין אף כשירדו לתוך מעיך תלמוד לומר (שמות כג כה) והסירותי מחלה מקרבך, הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה לא כינה ורקבובית בפירות ולא יין מחמיץ ולא שמן מבאיש ) ואכלתם ולא תשבעו, מנין לכשירדו לתוך מעיים תלמוד לומר (מיכה ו יד) וישחך בקרבך, הם ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה, כינה ורקבובית בפירות ויין מחמיץ ושמן מבאיש.
10
י״אאו לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות יכול לא יהו ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה תלמוד לומר (חגי א ט) והבאתם הבית ונפחתי בו, ואומר (דברים כח כ) ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת, מנין אף באוצר תלמוד לומר (שם כח טז) ארור אתה בעיר וגו', מנין אף בעיסה תלמוד לומר (שם כח יז) ארור טנאך ומשארתך, מנין אף בכניסה וביציאה תלמוד לומר (שם כח יט) ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך, מנין אף באכילה ובשביעה תלמוד לומר (ויקרא כו כו
11
י״ברבי שמעון בן יוחי אומר, משל למלך בשר ודם שהיו לו בנים ועבדים הרבה והיו נזונים ומתפרנסים מתחת ידו ומפתחות של אוצר בידו, כשהם עושים רצונו הוא פותח את האוצר והם אוכלים ושבעים, וכשאין עושים רצונו הוא נועל את האוצר והם מתים ברעב. כך ישראל כשעושים רצונו של מקום (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, וכשאינם עושים רצונו מה הוא אומר (שם יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר.
12
י״גרבי שמעון בן יוחי אומר, ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים, אמר להם, אם עשיתם את התורה הרי ככר לאכל ואם לאו הרי מקל ללקות בו, היכן פירושו של דבר (ישעיה א יט) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר.
13
י״דרבי אלעזר המודעי אומר, ספר וסייף ירדו כרוכים מן השמים, אמר להם, אם עשיתם את התורה הכתובה בזה, הרי אתם ניצולים מזה, ואם לאו הרי אתם לוקים בו. היכן פירושו של דבר (בראשית ג כד) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים סליק פיסקא
14