ספרי דברים מ״גSifrei Devarim 43
א׳(טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך, שלא תהא מצטער למדברות אתה אומר שלא תהא מצטער למדברות או אינו אלא ונתתי עשב בשדך לבהמתך כמשמעו תלמוד לומר ואכלת ושבעת הא מה אני מקיים ונתתי עשב בשדך לבהמתך שלא תהא מצטער למדברות
1
ב׳רבי יהודה בן בבא אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך בין התחומים ר' שמעון בן יוחי אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים ואתה מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום והיא עושה ואינה פוחתת מדגנה
2
ג׳רבי אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך זה פשתן וכן הוא אומר (תהלים קד יד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ.
3
ד׳ואכלת ושבעת, סימן טוב לאדם כשבהמתו אוכלת ושבעה וכן הוא אומר (משלי יב י) יודע צדיק נפש בהמתו.
4
ה׳דבר אחר ואכלת ושבעת כשבהמתך אוכלת ושבעה עובדת בכח האדמה שנאמר (שם יד ד) ורב תבואות בכוח שור.
5
ו׳דבר אחר ואכלת ושבעת מן הולדות אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ירמיה לא יא) ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תירוש ועל יצהר סליק פיסקא
6
ז׳(טז) ואכלת ושבעת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם, אמר להם הזהרו שמא תמרדו במקום שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע שנאמר (דברים ח יב-יג) פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך מהו אומר (שם ח יד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך כיוצא בו אתה אומר כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש מהו אומר (שם לא כ) ופנה אל אלהים אחרים כיוצא בו אתה אומר (שמות לב ו) וישב העם לאכול ושתה מהו אומר (שם לב ח) עשו להם עגל מסכה
7
ח׳וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (איוב כא ט-יג) בתיהם שלום מפחד וכו' שורו עבר וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' יבלו בטוב ימיהם וגו' היא גרמה להם (שם יד-טו) ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו וגו' אמרו טפה אחת של גשמים היא אין אנו צריכים לו (בראשית ב ו) ואיד יעלה מן הארץ אמר להם המקום בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתגאים לפני בה אני נפרע מכם (שם ז יב) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה רבי יוסי בן דורמסקית אומר הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה כדי לעשות תאותם אף המקום פתח עליהם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם שנאמר (שם) ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו
8
ט׳וכן אתה מוצא באנשי מגדל שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (שם יא א-ב) ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתיה כענין שנאמר (שמות לב ו) וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק היא גרמה להם שאמרו (בראשית יא ד) הבה נבנה לנו עיר וגו' מה נאמר בהם (שם יא ח) ויפץ ה' אותם משם
9
י׳וכן אתה מוצא באנשי סדום שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (איוב כח ה-ח) ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר אבניה, נתיב לא ידעו עיט, לא הדריכוהו בני שחץ וגו' אמרו אנשי סדום הרי מזון אצלינו הרי כסף וזהב אצלינו נעמוד ונשכח תורת הרגל מארצנו אמר להם המקום בטובה שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם אני משכח אתכם מן העולם מה נאמר בהם (שם כח ד) פרץ נחל מעם גר (איוב יב ה-ו) לפיד בוז וגו' ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל היא גרמה להם (שם) לאשר הביא אלוה בידו וכן הוא אומר חי אני נאום ה' אלהים אם עשתה סדם, הנה זה היה עון סדם אחותך וגו' כל כך (יחזקאל טז מח-נ) ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה
10
י״אכיוצא בו אתה אומר (בראשית יג י) כי כלה משקה מהו אומר (שם יט לג) ותשקין את אביהם יין ומאין היה להן יין במערה אלא שנזדמן להן לשעה וכן הוא אומר (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו. ר' מאיר אומר הרי הוא אומר (אסתר א ו) חור כרפס ותכלת וכי מה בא הכתוב ללמדנו עושרו של אחשורוש אלא אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו.
11
י״בוכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס עד מאה ועשרים מיל התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק אמרו לו עקיבה מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק אמר להם אתם למה בכיתם אמרו לו ולא נבכה שהגוים עובדי עבודה זרה מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים יושבים בטח שלוה ושאנן ובית הדום רגליו של אלהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה אמר להם אף אני לכך צחקתי אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו.
12
י״גשוב פעם אחת היו עולים לירושלם הגיעו לצופים קרעו בגדיהם הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק אמרו לו עקיבה לעולם אתה מתמיה שאנו בוכים ואתה מצחק אמר להם ואתם למה בכיתם אמרו לו לא נבכה על מקום שכתוב בו (במדבר א נא) והזר הקרב יומת הרי שועל יוצא מתוכו עלינו נתקיים (איכה ה יז-יח) על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו אמר להם אף אני לכך צחקתי הרי הוא אומר (ישעיה ח ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה מה אמר אוריה (ירמיה כו יח) ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבמות יער מה אמר זכריה (זכריה ח ד) כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות וגו' ורחבות העיר וגו' אמר המקום הרי לי שני עדים האלו אם קיימים דברי אוריה קיימים דברי זכריה ואם בטלו דברי אוריה בטלים דברי זכריה שמחתי שנתקיימו דברי אוריה לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא, בלשון הזה אמרו לו עקיבה נחמתנו.
13
י״דדבר אחר ואכלת ושבעת, השמרו לכם, אמר להם הזהרו שמא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה שנאמר (שמות לב ח) סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה ואומר (שמואל א כו יט) אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני אדם ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודה זרה אלא כיון שפוסק מדברי תורה הולך ומדבק בעבודה זרה.
14
ט״ווסרתם, מדרך חיים לדרך מות.
15
ט״זועבדתם אלהים אחרים, וכי אלהים הם והלא כבר נאמר (ישעיה לז יט) ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה ולמה נקרא שמם אלהים אחרים שמאחרים את הטובה מלבא בעולם. דבר אחר אלהים אחרים שעושים את עובדיהם אחרים. דבר אחר אלהים אחרים שאחרים קורים אותם אלוהות.
16
י״זדבר אחר אלהים אחרים שאחרים הם לעובדיהם וכן הוא אומר (שם מו ז) אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו.
17
י״חרבי יוסי אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אילו נקראו על שמו היה בהם צורך והרי נקראו על שמו ולא היה בהם צורך אימתי נקראו על שמו בימי אנוש בן שת שנאמר (בראשית ד כו) אז הוחל לקרא בשם ה'
18
י״טבאותה שעה עלה אוקיינוס והציף שלישו של עולם אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם לעצמכם אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא לעצמי שנאמר (עמוס ה ח) הקורא למי הים וישפכם וגו' רבי יצחק אומר אילו נפרט שמה של עבודה זרה לא ספקו להם כל עיירות שבעולם. רבי אליעזר אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שמחדשים להם אלוהות בכל יום שאם היה של זהב וצריך לו עושהו של כסף, של כסף עושהו של נחושת, של נחושת עושהו של ברזל, ברזל עושהו של בדיל, בדיל עושהו של עופרת, של עופרת וצריך לו עושהו של עץ.
19
כ׳רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר צא וראה לשון שתפסה תורה מולך כל שתמליכהו עליך אפילו שעה אחת.
20
כ״ארבי אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שהם אחרים לאחרון שבמעשים שמי שהוא אחרון במעשים קראם אלהות.
21
כ״בוהשתחויתם להם, להם אתם משתחוים לי אי אתם משתחוים וכן הוא אומר (שמות לב ח) וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל וגו'. אחרים אומרים אילו לא שיתפו ישראל שמו של מקום בעבודה זרה כלים היו מן העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר והלא כל המשתף שמו של מקום בעבודה זרה הרי הוא חייב כליה שנאמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם וגו' מה תלמוד לומר אלהים אחרים מלמד שעשו להם עגלים הרבה וכן הוא אומר (דהי"ב כט ז) גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל מקטרים הם לדבר אחר, ועולה לא העלו מעלים הם לדבר אחר בקודש לא העלו בחול העלו, לאלהי ישראל לא העלו מעלים הם לדבר אחר.
22
כ״ג(יז) אם עשיתם כן וחרה אף ה' בכם, משל למלך ששגר את בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקדו ואומר לו בני אל תאכל יותר מצרכך אל תשתה יותר מצרכך כדי שתבוא נקי לביתך לא השגיח הבן ההוא אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את בני מסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטורין, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה לא הייתם בטובה היו בפורענות וחרה אף ה' בכם.
23
כ״דוחרה אף ה' בכם, שומע אני שהם כלים מן העולם תלמוד לומר ועצר את השמים מיני פורעניות הם כלים וכן הוא אומר (דברים לב כג) חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים וכן הוא אומר (איכה ד יא) כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו
24
כ״הנאמר כאן חרי אף ונאמר להלן (שמות כב כג) חרי אף מה חרי אף האמור להלן חרב אף חרי אף האמור כאן חרב, מה (ויקרא כו טז) חרי אף האמור להלן דבר וחיה רעה אף חרי אף האמור כאן דבר וחיה רעה, מה חרי אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות אף (שמות כב כג) חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות נמצינו למידים שכל מקום שנאמר חרון אף חמשה מיני פורעניות הם חרב ודבר וחיה רעה ועצירת גשמים וגלות.
25
כ״ודבר אחר וחרה אף ה' בכם ולא באומות העולם שיהיו אומות העולם שרוים בטובה והם שרוים בפורענות אומות העולם אין קוברים בניהם ובנותיהם והם קוברים בניהם ובנותיהם.
26
כ״זועצר את השמים, שיהו עננים טעונים ועומדים ואין מורידים אפילו טפת גשמים, מנין אפילו טללים ורוחות תלמוד לומר (ויקרא כו יט) ונתתי את שמיכם כברזל או בית השלחים יהא עושה פירות תלמוד לומר (שם) ואת ארצכם כנחושה.
27
כ״חוהאדמה לא תתן את יבולה, אף לא נפלה. והאדמה לא תתן את יבולה, אף מה שאתה מביא לה או יהא אילן עושה פירות תלמוד לומר (שם כו כ) ועץ השדה לא יתן פריו או יהו עושים עצים להסיק בהם תנור וכירים תלמוד לומר ועץ השדה לא יתן פריו או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה תלמוד לומר (דברים כח כג) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל בכל מקום.
28
כ״טדבר אחר וחרה אף ה', אחר כל היסורים שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם, קשה גלות ששקולה כנגד הכל שנאמר (שם כט כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה ואומר (ירמיה טו ב) והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ואומר (עמוס ז יז) כה אמר ה' אשתך בעיר תזנה ובניך ובנותיך בחרב יפולו ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו ואומר (ירמיה כב י) אל תבכו למת ואל תנודו לו בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו, אל תבכו למת זה יהויקים מלך יהודה מה נאמר בו (שם כב יט) קבורת חמור יקבר וגו',
29
ל׳בכו בכו להולך זה יהויכין מלך יהודה מה נאמר בו (שם נב לג-לד) ושנה את בגדי כלאו, וארוחתו וגו' נמצינו למידים שנבלת יהויקים מלך יהודה שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים.
30
ל״אואבדתם מהרה, מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארכה אם תאמרו אנשי מבול נתן להם ארכה מאה ועשרים שנה, אנשי מבול לא היה להם ממי שילמדו אתם יש לכם ממי שתלמדו.
31
ל״בדבר אחר ואבדתם מהרה גולה אחר גולה וכן אתה מוצא בעשרת שבטים גולה אחר גולה וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימן גולה אחר גולה גלו בשנת שבע לנבוכדנאצר ובשנת שמונה עשרה ובשנת עשרים ושלש. ר' יהושע בן קרחה אומר משל לליסטיס שנכנס לשדה של בעל הבית קצר קופתו ולא הקפיד בעל הבית קצר בשבלים ולא הקפיד בעל הבית עד שגדש בקופתו ויצא וכן הוא אומר (ישעיה ח כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד.
32
ל״גרבי שמעון בן יוחי אומר אם מי שנאמר בהם מהרה לא גלו אלא לאחר זמן קל וחומר למי שלא נאמר בהם מהרה.
33
ל״דדבר אחר ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר (ירמיה לא כ) הציבי לך ציונים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם, (שם) שימי לך תמרורים זה חורבן בית המקדש, וכן הוא אומר (תהלים קלז ה-ו) אם אשכחך ירושלם וגו' תדבק לשוני וגו', (ירמיה לא כ) שיתי לבך למסילה דרך הלכת אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה מיד אתם חוזרים לעריכם שנאמר (שם) שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה.
34
ל״הדבר אחר ואבדתם מהרה מעל הארץ, מעל הארץ הטובה אתם גולים ואין אתם נכנסים לארץ טובה כיוצא בה. רבי יהודה אומר טובה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם [בארץ ישראל] תורתי אל תעזובו וגו' בחוצה לארץ סליק פיסקא
35