ספרי דברים פ״זSifrei Devarim 87
א׳(ז) כי יסיתך אחיך בן אמך, אין הסתה אלא טעות כענין שנאמר (מ"א כא כה) אשר הסתה אותו איזבל אשתו
1
ב׳אחרים אומרים אין הסתה אלא גירוי שנאמר (ש"א כו יט) ועתה ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו אם ה' הסיתך בי ירח מנחה.
2
ג׳מכלל שנאמר (דברים כד טז) לא יומתו אבות על בנים למדנו שאין מעידים זה לזה יכול כשם שאין מעידים זה לזה כך אין מסיתים זה את זה תלמוד לומר כי יסיתך אחיך בן אמך.
3
ד׳אחיך, זה אחיך מאביך.
4
ה׳בן אמך, זה בן אמך.
5
ו׳או בנך, בנך מכל מקום.
6
ז׳או בתך, בתך מכל מקום.
7
ח׳או אשת, זו ארוסה.
8
ט׳חיקך, זו נשואה.
9
י׳או רעך, זה הגר.
10
י״אאשר כנפשך, זה אביך.
11
י״בבסתר, מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר וכן הוא אומר (משלי ז ט) בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא וכן הוא אומר (שם א כ) חכמות בחוץ תרנה וגו' בראש הומיות תקרא וגו'.
12
י״ג(ח) אשר לא ידעת אתה ואבותיך, רבי יוסי הגלילי אומר הרי זה דבר גניי לישראל שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה סליק פיסקא
13