ספרי זוטא י״א:א׳Sifrei Zuta 11:1
א׳ויהי העם, אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון וכן הוא אומר ויהי האיש ההוא גדול (איוב א ג). ויהי אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה למעשה הטוב וכן הוא אומר (שמואל א' א א) ויהי איש אחד מן הרמתיים [צופים אין ויהי אלא דבר שלא היה תחלה אף כאן דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון]. ויהי העם אין העם אלא רשעים שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא) אבל כשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים שנא' שלח את עמי ויעבדני (שמות ז טז). כמתאוננים אין מתאוננים אלא כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום שכן הוא אומר ביורם בן אחאב כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (מלכים י ב' ה ז) וכן הוא אומר בשמשון כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופטים יד ד). ר' אליעזר בן יעקב אומר אין מתאוננים אלא מתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים (משלי כו כב) אבל סכין ירדה משמים ובקעה את כריסן שנא' והם ירדו חדרי בטן. ר' שמעון אומר אין כמתאוננים אלא כמאנינים שנא' לא אכלתי באני ממנו (דברים כו יד). כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנא' כי תעשו את הרע בעיני י״י להכעיסו במעשה ידכם (דברים לא כט):
1
ב׳באזני י״י, מלמד שהיו מתכוונים להשמיע למקום מושלין אותו משל למה הדבר דומה באחד שהיה עומד ומקלל את המלך בתוך השוק נמצא המלך עובר אמ' לו שתוק שלא ישמע המלך אמר להם מי יאמר לכם שלא נתכוונתי אלא להשמיעו כך היו ישראל מתכוונין להשמיע את המקום. וישמע י״י ויחר אפו, נתמלא עליהן חימה וירדה אש מן השמים והיתה קופלת בהן מאחת יד והולכת ולא היה בין המתים לבין החיים כלום כענין שנאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים (במדבר יז יג):
2
ג׳ותבער בם אש י״י, רבן גמליאל אומר לפי שהלשינו ישראל על הקב״ה ואמרו היוכל אל לערוך שלחן במדבר (תהלים עח יט) וראה הקב״ה שהלשינו על כבודו וכבודו אש אוכלה שלח בהן אש ואכלה אותן שנ' ותבער בם אש י״י מיכן אתה למד שכל המלשין על חברו בסתר אין לו רפואה שנ' מלשני בסתר רעהו אתו אצמית (תהלים קא ה). שתים עשרה פעמים ירדה אש מן השמים ששה לשבח ואלו הן ראשונה של ויהי ביום השמיני שניה של גדעון שלישית של מנוח רביעית בימי דוד שנ' ויקרא אל י״י ויענהו באש מן השמים (דה״י א' כא כו) חמישית בימי שלמה שנ' ואש ירדה מן השמים (דברי הימים ב' ז ג) ששית בהר הכרמל וששה לגנאי ואלו הן ראשונה של נדב ואביהו שניה של מתאוננים שלישית של קרח רביעית בימי איוב ואש אלהים נפלה מן השמים (איוב א טז) חמישית ושישית בימי אליהו כשבאו אליו שלוחי אחזיה:
3
ד׳ותאכל בקצה המחנה, ר' שמעון בן מנסיא אומר אלו הגרים שהיו עומדין בקצה המחנה. ר' שמעון אומר ותאכל בקצה המחנה בגדולים שבהם ובמוקצעין שבהן:
4