ספרי זוטא י״ט:ט״זSifrei Zuta 19:16
א׳אין במשמע אלא אדם מאהיל על מת טמא ומנין אם מאהיל שהאהיל עליו המת ת״ל וטמא שבעת ימים:
1
ב׳פני השדה, זה פתחו של קבר [אשר יגע לרבות הגולל אשר יגע לרבות הדופק] אשר יגע לרבות דופק אחר דופק:
2
ג׳בחלל חרב, בחלל שדרכו ליהרג בחרב פרט לאשה שמת עוברה בתוך מעיה ומנין אף חכמה שהושיטה ידה לתוך מעיה של אשה תהא טמאה [ת״ל כל הנוגע יכול כל הימים שהחכמה טמא אף האשה תהא טמאה] אמרת הוא יתחטא פרט לזה:
3
ד׳אשר יגע, משום מגע הגולל מטמא ואינו מטמא משום משא דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומר הגולל מטמא משום משא מק״ו מנבלה אמר לו לא אם אמרת בנבלה שהיא מטמאה במשא לאח' פרישה תאמ' בגולל שאינו מטמא במשא לאח' פרישה א״ל ר״י והלא סוכה שהיא על פתחו של קבר מהו א״ל מה היא אגיד לך סוכתך מה היא אם יש לה פתח ה״ז טהורה ואם לאו ה״ז טמאה נסתלק ר״י וקפץ ר״ע א״ל אתה או' את מי רבתה תורה טומאת מגע או טומאת משא בוא וראה שריבתה תורה טומאת מגע מטומאת משא שיש הרבה מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא הגולל והדופק הבגד של מת מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא ואם מטמא הגולל במגע מרובה יטמא במשא ממועט א״ל אתה או' את מי רבתה התורה או טומאת מגע או טומאת משא או טומאת אהל אני אומר שרבתה התורה טומאת משא מטומאת אהל שהרבה מטמא במשא ואין מטמא באהל [זבין וזבות יוכיח נדות ויולדות מטמ' במשא ואין מטמ' באהל] אם מטמא הגולל באהל המועט לא יטמא במשא המרובה אמר לו השיבות על ידיך השיבני על ידי אמר לו אני משיב על ידך ובלבד שלא תכפור בי הבית שהמת בתוכו מהו א״ל טמא [המוסיף ידו על המשקוף מהו א״ל טמא] על הקנה והסיט וכפר זה בזה א״ל אתה כופר שלא יטמא במשא ואני כופר שלא יטמא במגע כל עיקר ומה אם הזב שיצא מתחתיו משכב לטמא אדם ולטמא בגדים לא יצא ממנו מגע כלים לטמא אוכלין ומשקין המת שלא יצא מתחתיו משכב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שלא יצא ממנו מגע כלים לטמא אוכלים ומשקים אמר ר' שמעון לא היינו צריכים להזדקק לכך אלא הואיל ואדם הנוגע במת טמא המאהיל טמא והמסיט טמא והכלים הנוגעין במת טמאים ומאהילין טמאין ומסיטין טמאין מוטב להקיש מגע לאהל שכן הוא שוה לכלים כאדם ולא להקישו למשא שאינו שוה לכלים כאדם ר' אליעזר אומר הגולל מטמא במשא רבי יהושע אומר אינו מטמא אמר רבי שמעון אחי עזריה למה אתם דנין ואני שמעתי שהוא טמא אמר לו ר' יהושע שמעון אחי איני יכול להכחישך מפני ששמעת סתם ואני שמעתי בפירוש [בזמן שיש תחתיו עפר קברות מטמא במשא ואם לאו אינו מטמא במשא אמר ר' יהודה כן היינו מתקלים בהר הזה אין מסיטין עפר קברות ואין מסיטין עפר במקל ר' אליעזר אומר מעשה בבית דגון שביהודה שמת שם מת בערב פסח והלכו הנשים וקשרו החבל בגולל ומשכו אותו האנשים ונכנסו הנשים וקברו את המת והלכו האנשים ועשו את פסחיהם בטהרה] בזמן שחרש כל המענה כאחת הרי זה עושה חרש חצי מענה וחזר וחרש ממנה ולחוץ אינו עושה כיצד בית הפרס שאבד קבר בתוכה חרשה צפון ודרום וחזר וחרשה מזרח ומערב זהו בית הפרס שעושה בית הפרס כיצד בית הפרס שאינו עושה בית הפרס שדה שאבד בה קבר חרשה בשחר וחזר וחרשה בין הערבים אינו עושה בית הפרס עושה בית הפרס אפילו בבקעה גדולה דברי בית שמאי ובית הלל אומ' אפילו מאה אמה. ר' אליעזר אומר הגולל מטמא אין לי אלא הגולל מנין לרבות דופק אחר דופק שאם ימשך האחרון שבנו השני נופל אלא שהיה רשב״ג אומר הגולל והדופק טמא אבל דופקי דופקין טהור:
4