ספרי זוטא כ״חSifrei Zuta 28
א׳צו את בני ישראל, משל צבור התמידין באין אינן באין לא משל יחידין ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים ומנין לרבות יחי' גר' נש' ועב' שישקלו או שישתתפו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר לרבות יחידים צו את בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים על ידי קטנים להנהיגם במצוות:
1
ב׳צו את בני ישראל, ר' יוסי בן לוי אומר כל מקום שהוא אומר צו אין בו התר אכילה ר' שמעון אומר כל מקום שהוא אומר צו הרי זה בפחת כיס:
2
ג׳- את קרבני, זה הדם. לחמי, אלו התמידין. לאשי, אלו החלבים. ריח ניחוחי, אלו הנסכים שהן השמן והיין. ר' יהודה אומר את קרבני לחמי כאלו קרב על שלחני וכי יש אכילה ושתיה לפניו ת״ל לאשי לפי שהן מעלין לאישים עולה היא בנחת רוח לפני וכן הוא אומר בקבלה אם ארעב לא אומר לך האוכל בשר אבירים כי לי כל חיתו יער (תהלים נ י) אם כן למה נאמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו בשביל להרבות שכרן של ישראל:
3
ד׳תשמרו, תשקלו להביא מן השקול [יכול שאין לי שתשמרו להביא מן השקול] אלא מה שבענין כשאמר לי ריבה כל שהן מביאין לשמי שתשקלו להביא מן השקול:
4
ה׳להקריב לי במועדו, יהא לו מועד מכאן עדות בן ארבעים יום למזבח:
5
ו׳ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה', יכול אף מנחות ועופות אמרת כבשים ולא עופות כבשים ולא מנחות שומע אני כבשים ולא בקר עדיין אני אומר אם הביא מכל בהמה דקה עולה לו ת״ל כבש ממעט אני את הרחל [ולא אמעט את העז ת״ל כבש ממעט אני את העז] ולא אמעט את הגדי ת״ל כבש ועדין אני אומר אם הביא מכל בהמה גסה עולה לו ת״ל זה [שאמר ריבה שיביא נדבה וחובתה ומה הן מביאים מותר תרומה ועולות כבנות שוע למזבח]:
6
ז׳בני שנה, בן שנה לעצמו ולא בן שנה למנין עולם:
7
ח׳שנים ליום, שיהא הקדישו לשם היום. בן זומא אומר של שחר לידעיה של בן הערבים למלכיה:
8
ט׳את הכבש אחד, לפה שאמרת שנים יהו שניהן שוין ומקחן שוה יכול שאינו לוקח אחד אחד אמרת את הכבש אחד תעשה בבקר:
9
י׳תעשה בבקר [ונאמר להלן והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר (שמות ל ז) אבל איני יודע איזה יקדים כשהוא אומר את הכבש האחד תעשה בבקר] הוא יקדים יכול שחיטתו מנין אף זריקת דמו ת״ל תעשה בבקר תעשה אי אפשר לומר שיקדים הקטר קטרת לזריקת דמו של כבש שכבר נאמר את הכבש אחד תעשה בבקר ואי אפשר לומר שיקדים הקטר חלבו של כבש להקטר קטרת שכבר נאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר הא מה הדבר מלמד שהקטר קטרת בין זריקת דמו של כבש להקטר חלביו וכבר זכינו שאין מקריבין אלא על מערכה בנויה ת״ל וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט לח) אם לומר מזבח בנוי והלא כבר נאמר וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך (שמות כ כא) הא מה אני מקיים וזה אשר תעשה על המזבח אלא זו המערכה מכאן זכינו שהמערכה קודמת לכל המעשים ושחיטת הכבש האחד אח״כ וזריקת דמו אח״כ והקטר קטורת אח״כ והקטר חלבי הכבש אחר הקטר הקטורת וכן בבקר:
10
י״אואת הכבש השני, לפה שאמרת שני יהא שני של שחר שלא יקדמנו אחר יכול אף קדמו אחר לא יהא כשר ת״ל תעשה יכול שחיטתו מנין אף זריקת דמו ת״ל תקריב יכול קודם חצות מנין לאחר חצות אמרת תעשה תקריב לפי שנאמר שני יכול יהא שני של שחר שלא יקדמנו הפסח יכול אם קדמו פסח לא יהא כשר ת״ל תעשה יכול שחיטתו מנין זריקת דמו ת״ל תקריב לפי שהעיד בן גודגדא כשר הכבש עד ארבע שעות יכול אם עברו ארבע לא יהא כשר ת״ל תעשה תקריב יכול קודם חצות מנין אף לאחר חצות ת״ל תעשה תקריב:
11
י״בבלולה בשמן כתית, כל השמנים כשרים למנחות לא נאמר כתית אלא למובחר - לפה שאמרת ויקחו אליך שמן זית זך כתית כשאמר שמן ריבה שמן של עטנים יכול הבא מן הממל מנין אף מתחת הקורה ת״ל שמן כשאמר שמן ריבה שמן של נובלות יכול הבא מן הממל מנין אף מתחת הקורה ת״ל שמן כשאמר שמן ריבה שמן של גרגרים יכול שאני מרבה אף שמן של שלוקים ושל כבושים ושל שרויים במים ת״ל שמן כתית נמצא השמן של שלוקים וחביריו כבעל מום למזבח:
12
י״געולת תמיד העשויה בהר סיני ונאמר עולת תמיד לדורותיכם (שמות כט מב) הקיש עולת דורות לעולת הר סיני מה עולת הר סיני טעונה כלי אף זו טעונה כלי אמר ר' שמעון מנין לעולת הר סיני שטעונה כלי שנאמר ויקח משה חצי הדם וישם באגנות (שמות כד ו). עולת תמיד העשויה בהר סיני משקרבה בהר סיני עוד לא פסקה:
13
י״דלריח ניחוח, מלמד שהיא לריח ניחוח ושהריח נחת רוח לפני הקב״ה:
14
ט״ואשה לה', מלמד שהיא לאישים:
15
ט״זונסכו רביעית ההין לכבש האחד, כתוב אחד אומר האחד אין מערבין נסכים בנסכים וכתוב אחד אומר כמספר כיצד מביא את הנסכין במספר ומערב יכול שלא בא לומר שאתה מערב נסכים בנסכים אלא נסכי תמידין בנסכי מוספין ומניין נסכי מוספין בנסכי תמידין ת״ל כמספר כמספרם מערב את נסכים בנסכים נסכי תמידין בנסכי מוספין ונסכי מוספין בנסכי תמידין:
16
י״זבקדש הסך נסך, שלא יצא הסך ידי קדש:
17
י״חשכר, לפי שהעיד בן בבא לומר הכבש כשר עד ארבע שעות יכול אם עברו ארבע לא יהא כשר ת״ל הסך נסך שכר לה' אף הוא העיד לומר כשר היין בן ארבעים יום למזבח:
18
י״טנסך שכר, דאנא רוי דאנא שבע:
19
כ׳ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו, כל שלימד בשל שחר לימד בשל בין הערבים חוץ מהרמת הדשן וסדור המערכות והפייסות בלבד:
20