ספרי זוטא ל׳:ג׳Sifrei Zuta 30:3
א׳איש כי ידור נדר, יכול שנדר שיש בו הקדש לשם או נדר שאין בו הקדש לשם ת״ל לה' נדר שיש בו הקדש לשם או בנדרים הוא עובר מניין אף בשבועות ת״ל או השבע שבועה והלא דין הוא מחמיר הוא בנדרים מה שאינו מחמיר בשבועה שעושה בנדרים נדר שהוא על תנאי דבר כנדר שאינו על תנאי דבר והוא חייב ולא עשה בשבועה כן אם עובר בנדרים בלא יחל יהא עובר בשבועה בלא יחל או מחמיר הוא בשבועה מה שאינו מחמיר בנדרים שעושה בשבועות שיש בו הקדש לשם כשבועה שאין בה הקדש לשם והוא חייב ולא עשה בנדרים כן אם עובר הוא בנדרים בלא יחל אינו דין שיעבור בשבועה בלא יחל או בנדרים ובשבועות הוא עובר מניין אף לאחרים ת״ל לאסור אסר על נפשו לא יחל דב2רו ריבה הנשבע להרע לאחרים נאמר כי ידור נדר ריבה הנשבע להרע לבהמתו מפני שהוא זכאי להרע לה ולהטיב לה או השבע שבועה ריבה הנשבע להרע לעבדו ולשפחתו מפני שהוא זכאי במכירתן בין גדולים בין קטנים לאסור אסר [ריבה הנשבע להרע לבתו מפני שהוא זכאי במכירתה כשהיא קטנה:
1
ב׳על נפשו] ריבה הנשבע להרע לבנו מפני שהוא יורשו ומורישו לא יחל דברו ריבה הנשבע להרע לאשתו מפני שאינה יורשתו אלא הרי היא מורישתו ככל היוצא מפיו יעשה ריבה הנשבע להטיב לכל אדם. חנן היה אומר יכול שאין לי עובר בדברו בלא יחל אלא הוא מניין אף אחרים יהו עוברין עמו ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה. הלל היה אומר הרי מי שאמר קונם לבית הזה שאני נכנס ככר זה שאני טועם יכול יתן הנייתו של בית ויכנס לו דמי ככר ויאכלנו ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה. ר' חנניה אומר מניין אף האומר ליתן מתנה לחבירו ליתן מתנה לעני לעשות רצון אחרים שיעשה מיד ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה:
2