ספרי זוטא ה׳:י״בSifrei Zuta 5:12
א׳דבר אל בני ישראל, על ידי ישראל מקנין אין מקנין לא על ידי גוים ולא על ידי תושבים או בני ישראל פרט לגרים אמרת איש איש לרבות את הגרים. ואשת אחיו שסטת מאחיו לאחר מיתת אחיו שיקנא להם בעשה ומנין בלא תעשה אמרת וידבר ה' אל משה לאמר. ועדיין אין במשמע אלא אשתו הנשואה לו לקנוי ומנין אתה מרבה ארוסתו ויבמתו וכל שהיא לו משום אשות אמרת לאמר ואמרת אליהם. לפי שנאמר והביא האיש את אשתו אל הכהן האיש משקה ואין בית דין משקין או האיש מקנא ואין בית דין מקנין אמרת ישראל וקנא לרבות בית דין שיקנו מיכן אמרו אלו שב״ד מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה במדינה אחרת או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפסלה מכתובתה האיש וקנא לרבות שכינו שיקנא לו:
1
ב׳- איש איש כי תשטה אשתו, אשתו אסורה אין קרובותיה אוסרות אותה והלא תאמר וכי דין הוא הואיל והוא אוסר עליה והיא אוסרת עליו מה לימד באיסור שהוא אוסר עליה אם בא עליה אחד מכל האסורים לה נאסרה עליו מיד יכול אף באיסור שהיא אוסרת עליו אם בא על אחת מכל האסורות לו תאסר אשתו ולא תהא מותרת לו ת״ל אשתו אשתו אסורה עליו אין קרובותיה אוסרות אותה [ממעט אני בקרובותיה ולא אמעט באמה ואחותה ת״ל אשתו אשתו אסורה עליו אין קרובותיה אוסרות אותה]:
2
ג׳ומעלה בו, שינת בו אין לי אלא בו מנין אתה מרבה שאר כל בני אדם ת״ל ומעלה בו מעל:
3