ספרי זוטא ה׳:ב׳Sifrei Zuta 5:2
א׳לפי שנאמר בכל קדש לא תגע (ויקרא יב ד) יכול אף במעשר ת״ל ואל המקדש לא תבא קדש שהוא כמקדש אין באין אלא אחר ביאת שמש אף קדש אין באים לו אלא אחר ביאת שמש אף אני ארבה קדשי קדשים ת״ל בכל קדש לא תגע שאני אומר מה מקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש אף הקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש או מה מקדש אין מחוסרי כפרה באין לו אף הקדש אין מחוסרי כפרה באין לו אלו קדשי מקדש אף אני אביא קדשי הגבולין שאין באין אלא לאחר ביאת השמש ולמה מעטת המעשר מפני שהוא נאכל בטבול יום. אין במשמע בכל קדש לא תגע אלא היולדת כשאמר וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה היולדת שהיא מטמאה במגע ובמשא אף אני מרבה כל המטמאים במגע ובמשא כמוה כשאמר צו את בני ישראל לרבות את הטמאין במגע אבל לא במשא. אין במשמע אלא במי שנטמא בחוץ אל יכנס לפנים אבל המיטמא בפנים אל יצא לחוץ [אמרת צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה. וישלחו הרי בעשה ומנין בלא תעשה] אמרת ולא יטמאו את מחניהם. ומנין אם יהיו שוגגין יהו בהבאת חטאת אמרת או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' והביא את אשמו לה' על חטאתו וגו' (ויקרא ה ו) יכול אף המטמא טומאה קלה בתוך השוק יהא בהבאת חטאת וכי היכן היא עשה ולא תעשה של הבאת חטאת על מי שנטמא ונכנס למקדש שוגג ומנין אם היו מזידין בהכרת אמרת ואיש אשר יטמא וגו' (במדבר יט כ) אין במשמע אלא מי שלא הוזה כל עיקר טמא לרבות שהוזה ולא שנה יהיה לרבות שהוזה ושנה ולא טבל עוד לרבות שהוזה ושנה וטבל ולא העריב שמשו בו לרבות שהוזה ושנה וטבל והעריב שמשו ולא הביא כפרתו לכולם בעשה ולא תעשה בהבאת חטאת ובהכרת. וישלחו טמא ישתלח טמא מת ממקום טבול יום [וממקום מחוסרי כפרה וישלחו זב ישתלח זב ממקום טמא מת] וישלחו צרוע ישתלח מצורע ממקום הזב יכול כולם ישתלחו חוץ למחנה אחת אמרת צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה ריבה כאן מחנה אחת אל מחוץ למחנה תשלחום ריבה כאן שתי מחנות ולא יטמאו את מחניהם ריבה כאן שלש מחנות יכול כולן ישתלחו חוץ לשלש מחנות אפשר שהן נחלקין זה למקום זה וזה למקום זה [וזה למקום זה] הא מה הדבר החמור שבכולן חוץ לשלש מחנות זה מצורע [והזב חוץ לשתי מחנות וטמא מת חוץ למחנה אחת]. מכאן נתנו חכמים מחיצות ואמרו עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים מה שאין מביאין כן מכל הארצות ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל הארץ ואינם הולכין בערי חומה ירושלם מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלם ואין נאכלין בערי חומה הר הבית מקודש מירושלם שזבים וזבות נכנסים בירושלם ואין נכנסים בהר הבית החיל מקודש מהר הבית שארמיים וטמאי מת נכנסין בהר הבית ואין נכנסין לחיל [עזרת הנשים מקודשת מן החיל שטבול יום נכנס לחיל ואינו נכנס לעזרת הנשים] עזרת ישראל מקודשת מעזרת הנשים שמחוסרי כפורים נכנסין לעזרת הנשים ואין נכנסין לעזרת ישראל ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש אבל לא היו עומדים על הדוכן והלוים היו עומדים על הדוכן אבל לא היו נכנסים לפנים מכאן ובעלי מומין כהנים פרועי ראש ושתויי יין היו נכנסים לפנים מכאן אבל לא היו נכנסים בין האולם ולמזבח ולא לאולם ולא להיכל ולא לסביבות המזבח ארבע אמות ושאר הכהנים נכנסי' לאולם ולהיכל ולסביבות המזבח ארבע אמות אבל לא היו נכנסין לבית קדש הקדשים וכהן גדול היה נכנס לבית קדש הקדשים ארבע פעמים ביום הכפורים. אמר ר' יוסי בחמשה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל שאין פרוע ראש ושתוי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסין לשם וכדרך שהן פורשין מן ההיכל בשעת הקטרה כך היו פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. אבא שאול אומר העלייה היתה מקודשת מכולם שלא היו עולים לשם אלא אם כן היה להם צורך. ר' יהודה אומר הגג היה מקודש מן העליה שלא היו עולים לשם אלא פעם אחת לשלש שנים לתקן כולה עורב:
1
ב׳צרוע, זה מוחלט כל צרוע זה מוסגר זב זה זב גמור כל זב לרבות זב שראה שתי ראיות וכל זב לרבות זב שראה ראיה אחת:
2
ג׳כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, יכול שאין לי שהוא משתלח אלא אדם שהוא יכול להשתלח כשאמר טמא לרבות כלים הנוגעים במת [כל טמא לרבות כלים הנוגעין בשרץ] וכל טמא לרבות שאר כל המיטמאין שיראו קודם לרגל:
3
ד׳דבר אל בני ישראל, לרבות ערי חומה ובצד השני וישלחו זב שבשעה שהן עושין הפסח בטומאה זבין וזבות יולדות לא היו אוכלין ממנו ואם אכלו הרי אלו פטורין:
4
ה׳מזכר, זה טבול יום ועד נקבה לרבות מחוסרי כפרה אל מחוץ למחנה תשלחום חוץ לשלש מחנות:
5