ספרי זוטא ו׳:כ״וSifrei Zuta 6:26
א׳ישא ה' פניו, יעביר כעסו ממך ויהפוך פניו כלפי אצלך לא דומה אדם שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל שלומו מן הצדדין אלא ישא ה' פניו אליך יופך פניו אצלך:
1
ב׳ד״א ישא ה' פניו אליך בשעה שאתה עומד ומתפלל וכה״א ויאמר אליו הנה נשאתי פניך (בראשית יט כא) והלא דברים קל וחומר אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך. ר' יוסי בן דוסתאי אומר כא״א ישא ה' פניו אליך וכא״א אשר לא ישא פנים (דברים י יז) וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו אלא ישא ה' פניו בדברים שבינך לבינו אשר לא ישא פנים בדברים שבינך לבין חבירך. ר״ע אומר כתוב אחד אומר ונקה וכא״א לא ינקה (שמות לד ז) וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו אלא ונקה בדברים שבינך לבינו לא ינקה בדברים שבינך לבין חבירך מיכן היה בן עזאי אומר ונקה לא ינקה מנקה הוא ואינו מנקה מנקה לשבים ואינו מנקה למחזיקים. ד״א כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים היאך יתקיימו שני כתובים הללו כשישראל עושין רצונו ישא וכשאין ישראל עושין רצונו לא ישא. - היה ר״ש אומר חביב הוא השלום שאלו ברא הקב״ה מדה יפה יתר מן השלום נתנה לצדיקים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כיתות של מלאכי שלום מקדימות אותן הראשונה אומרת יבא שלום השניה אומרת נוחו על משכבותם והשלישית אומרת הולך נכחו (ישעיה נז ב) ואילו לא דיין לצדיקים שמיתתן בידי כבוד שנ' והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך (ישעיה נח ח) ולא עוד אלא שהן מקלסים לפניהם ואומרים יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. ד״א אתה אומר חביב הוא השלום שאלו ברא הקב״ה מדה יפה יתר מן השלום מנעה מן הרשעים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כיתות של מלאכי חבלה מקדימות אותן הראשונה אומרת אין שלום השנייה אומרת אמר ה' לרשעים (ישעיה נז כא) השלישית אומרת למעצבה תשכבון (ישעיה נ יא) ואם לא דיין לרשעים שמיתתן בידי מחבלים שנ' ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים (איוב לג כב) יהדפוהו מאור אל חשך ומתבל ינדוהו (איוב יח יח) יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה (תהלים לה ה) ולא עוד אלא שהן מתקנטרין לפניהם ואומרין אין שלום אמר ה' למעצבה תשכבון. ד״א היה ר' שמעון אומר גדול השלום שלא כמדת בשר ודם מדתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה מדת בשר ודם כשהוא הולך למלחמה הוא הולך באוכלוסין ובליגיונין וכשהוא הולך לשלום אינו הולך אלא יחידי ומדתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה כשהוא הולך לשלום הוא הולך בליגיונות ובאוכלוסין שנא' אלף אלפין ישמשוניה (דניאל ז י) ואומר עושה שלום במרומיו היש מספר לגדודיו (איוב כה ג) ואומר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש (תהלים סח יח) וכשהוא הולך למלחמה אינו הולך אלא יחידי שנא' פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם וגו' (ישעיה סג ג). וכן את מוצא כשפרע מדור המבול לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע (בראשית ו יז). וכן את מוצא כשפרע מדור הפלגה לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ (בראשית יא ט). וכן את מוצא כשפרע מחמשת כרכי סדום לא פרע מהן אלא יחידי שנא' וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים (בראשית יט כד). וכן את מוצא כשפרע מן המצריים לא פרע מהן אלא יחידי שנ' וה' הכה כל בכור (שמות יב כט). וכן את מוצא כשפרע מדור האמורי לא פרע מהן אלא יחידי שנ' הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות (יהושע י יא). וכן את מוצא כשפרע מסנחריב לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ויצא מלאך ה' אל מחנה אשור (ישעיה לז לו). ד״א אתה אומר חביב הוא השלום שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו לא נתן לו המקום שכרו אלא שלום שנא' ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו טו). וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שלא בקש מן המקום אלא שלום שנא' ושבתי בשלום אל בית אבי (בראשית כח כא). וכן אתה מוצא באהרן שלא נשתבח לפני המקום אלא בשלום שנא' בריתי היתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב ה). וכן אתה מוצא בפינחס שלא נתן לו המקום שכרו אלא שלום שנא' הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה יב). וכן אתה מוצא שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנא' וכל נתיבותיה שלום (משלי ג יז). [וכן את מוצא שלא נתן הקב״ה שכר תלמוד תורה אלא שלום שנא' שלום רב לאוהבי תורתך (תחלים קיט קסה). וכן את מוצא שלא נתן המקום שכר עושי צדקות אלא שלום שנא' והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה לב יז). וכן את מוצא שלא נמשלה ירושלם אלא בשלום שנא' יהי שלום בחילך (תהלים קכב ז)]. וכן את מוצא שאין הקב״ה עתיד לנחם את ירושלם אלא בשלום שנא' וישב עמי בנוה שלום (ישעיה לב יח). וכן את מוצא שלא כונן הקב״ה את מלכות בית דוד אלא בשלום שנא' למרבה המשרה ולשלום אין קץ (ישעיה ט ו). וכן את מוצא שלא פרע המקום מן עמונים ומואבים אלא שמנע מהן שלום שנא' לא תדרוש שלומם (דברים כג ז):
2