ספרי זוטא ז׳:י״חSifrei Zuta 7:18
א׳ביום השני הקריב נתנאל בן צוער, למה כתיב ביששכר הקריב לפי שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה והוא שנתן עצה לשבטים שיביאו עגלות וכה״א ישיב ושמרון (דה"י א' ז א) והלא שמו יוב ושמרון ולמה נקרא שמו ישיב שהשיב עצה לשבטים לעשות עגלות לפי כך נאמר בו הקריב כאלו הוא לבדו שהקריב ואינו טפלה לאחרים:
1
ב׳זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו, אין ידוע אם ביום שגמרו או ביום שהחל להעמידו כשהוא אומר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן הא כבר כילוי אמור וכשהוא אומר אחרי המשח אותו עדיין הדבר חלוק הא ידעת שאינו אומר כן זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו לא ביום שגמרו אלא ביום שהחל להעמידו:
2
ג׳ביום המשח אותו, יכול שהוא נמשח מעתה אמ' זאת עוד אינו נמשח מעתה אדיין אני אומר לא ימשח לימות המשיח אבל ימשח לעתיד לבא אמרת זאת חנוכת המזבח אחרי וגו' עוד אינו נמשח לעתיד לבא וכה״א זאת משחת אהרן ומשחת בניו (ויקרא ז לה) יכול שהן נמשחין מעתה אמרת זאת אינן נמשחין מעתה עדיין אני אומר לא ימשחו לימות המשיח אבל ימשחו לעתיד לבא אמרת זאת אינן נמשחין לעתיד לבא ומה אני מקיים אלה שני בני היצהר העומדין על אדון כל הארץ (זכריה ד יד) זה אהרן ודוד זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו:
3
ד׳מאת נשיאי ישראל, מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה כארכן כן רחבן כן משקלן. ר' שמעון אומר מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה ולא הקריב אחד מהן יותר על חברו שאלו הקריב אחד מהן יותר על חברו לא היה קרבן אחד מהן דוחה את השבת. א״ל המקום אתם חלקתם כבוד אחד לחברו ואני חולק לכם כבוד שנ' ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום:
4
ה׳שלשים ומאה הקערה האחת כסף כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות, וכי אין ידוע שאלפים וארבע מאות בשקל הקדש יכול בזמן שהוא שוקלן כולן כאחת היו יתירים ובזמן שהוא שוקלן אחת אחת היו חסרים אמ' כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש בין שוקלן כולן כאחת בין שוקלן אחד אחד:
5
ו׳- כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש, אין לי אלא מדת הכלים שיהיו שווין מדת בהמה גסה מניין אם שחורות שחורות אם לבנות לבנות אמרת כל הבקר לעולה שנים עשר פרים אין לי אלא מדת בהמה גסה מדת בהמה דקה מניין ת״ל אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים:
6
ז׳זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו, זה הוא שאמרנו ביום המשח אותו למעלה:
7
ח׳ובבא משה אל אהל מועד, כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה מגעת לארץ מהוא אומר ולא יכול משה מפני שנתנה רשות למחבלים לחבל ובזמן ששכינה מסתלקת מן הארץ מהוא אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו כיון שהיה נכנס היה מדבר עמו. שלש מדות היה בו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם משה היה מדבר עמו עומד שנאמר ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה כח) [ועם בלעם לא היה מדבר עמו אלא נופל שנא' נופל וגלוי עינים (במדבר כד ד)] משה היה מדבר עמו פה אל פה שנא' פה אל פה אדבר בו (במדבר יב ח) [ובבלעם כתיב נאם שומע אמרי אל (במדבר כד ד) שלא היה מדבר עמו פה אל פה] משה היה מדבר עמו פנים אל פנים שנאמר ודבר ה' אל משה פנים אל פנים (שמות לג יא) [ועם בלעם לא היה מדבר כי במשלים כמד׳׳ת וישא משלו ויאמר וגו' (במדבר כד טו). שלש מדות היו ביד בלעם מה שלא היה ביד משה. משה לא היה יודע מי מדבר עמו בלעם היה יודע מי מדבר עמו שנא' נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה (במדבר כ״ד ד) משה לא היה יודע אימתי הקב״ה מדבר עמו] ובלעם היה יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו שנ' ויודע דעת עליון (במדבר כ״ד ט״ז). משלו משל לטבחו של מלך שהוא יודע מה המלך מקריב על שולחנו [ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו] כך היה בלעם יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנא' נופל וגלוי עינים (במדבר כ״ד ד') [היה משתטח על פניו ומיד היה גלוי עינים על מה ששואל ומשה לא היה מדבר עמו בכל שעה שירצה] ר' שמעון אומר אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנ' ובבא משה אל אהל מועד כיון שהיה רוצה היה נכנס והוא מדבר עמו. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר שומעני כאלו לא ירדה שכינה לארץ מעולם שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (דברים ד לו) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ יט) ומה אני מקיים ובבא משה אל אהל מועד אלא כמין סילון של אש היה יורד מן השמים לבין שני הכרובים ומדבר עמו משום שנא' מבין שני הכרובים וידבר אליו:
8