סוד ישרים, פרשת פרה ג׳Sod Yesharim, Parashat Parah 3
א׳זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. איתא במדרש (קהלת) בקש שלמה לידע טעם פרה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממנו. ובגמ' (ר"ה כא:) בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ובמדרש תנחומא (פ' חקת) אמר לו הקב"ה למשה אני מגלה לך טעם פרה אבל לאחרים חוקה וכו' להיות שהציב השי"ת חוקים ומשפטים. משפט נקרא עמודא דאמצעיתא היינו בזה הדבר שהאדם הוא מנושא מכל הנגיעות ממילא לא נעלם ממנו ג"כ הטעם מהדבר וזה הבהירות נקרא משפט אמנם בדבר כזה שהאדם הוא נוגע אז הוא נכנע תחתיו וממילא נסתר ממנו הבהירות ונעלם ממנו הטעם ונחשב אצלו לחוקה כי ענין חוקה הוא דבר בלא טעם רק שיש להאדם בזה הדבר הרגשה בעומק לבו לזה נקראת חוקה היינו שמרגיש היטב איך שנחקק בלבו חסרון וצריך למלאות החקיקה כדי להשלים החסרון וזהו שאיתא שם לך אני מגלה טעם פרה כי משה רבינו ע"ה הי' מנושא מכל הדברים שבעולם כמו שנאמר עליו כי מן המים משיתיהו היינו שהי' פשוט בתכלית הפשיטות עד שלא הי' יתכן אצלו נטי' לשום צד נגיעה שבעולם כי מים מורה על פשיטות וממילא הי' נמי מנושא על כל הדברים שבעולם והכל הי' אצלו משפט כי לא נעלם ממנו הטעם מכל הדברים שבעולם ולא הי' שייך מצדו כלל ענין חוקה:
1
ב׳אבל שלמה המלך הי' כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון יג ליום ח) דרגין דשלמה אינון בית קיבול לדרגין דמשה וכו' שהוא הי' המקבל ממרע"ה כהירח שמקבלת מהשמש וכמבואר שם חכמתא דשלמה נקרא חכמה זוטרא וחכמתא דמשה נקרא חכמה רבה לזה הי' טהרת פרה אדומה אצלו חוקה והנה בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) כי יש פגימותא דסיהרא ויש מליאותה דסיהרא פגומותא דסיהרא הוא כאשר לא נתמלא פגומות החקוקה והחסרון ומלאותה דסיהרא הוא כאשר נתמלא פגימות החקוקה ונשלם החסרון ובימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא היינו שאורו ית' הי' ממלא כל פגימות החקיקה כמו שהשמש ממלא כל פגימת הלבנה וזה הי' משום ששלמה המלך הי' מכיר היטב שהוא מצדו מאוד מחוסר מבלעדי השלמתו ית' כדכתיב ויקרא שמו ידידי' וד' אהבו היינו שהיה מכיר היטב בשלימתו ית' ונקרא ג"כ שלמה להורות שהי' לו הכרה בתכלית השלימות איך שהוא מצדו מאוד מחוסר ומי שמכיר כ"כ בשלימות החסרון שלו אזי ממלא לו השי"ת פגימת חקיקתו ומשלים לו חסרונו וזהו כדאיתא בזוה"ק (בהר קיא:) בגין דאיהו עבד למפלח אקרי אדון כל הארץ וכו' כי מי שהוא באמת עבד לאדונו שמכיר היטב שבלעדי אדונו הוא מחוסר כל אזי אדון כל הארץ איקרי וענין אדון היא כדכתיב שני אדנים תחת הקרש האחד היינו שכל אחיזת האדן בהקרש הי' מחמת החקיקה שהי' באדן מלמטה וע"י חקיקת החריצין שהי' מלמטה באדן נתחבר הקרש בהאדן להיות לאחדים. וזהו שאיתא בהאר"י הק' ז"ל (בלקיטו תורה פ' פקודי) הקרש ואדן מרמז על שם הוי' המשולב באדני כי שם אדני הוא נרתק לשם הוי' וזה הכל מרמז שמי שמכיר היטב בפגומת חסרונו נעשה נרתוק לשם הוי' כי השי"ת ממלא לו פגומת חקיקת חסרונו ולזה הי' צריכין שני אדנים תחת קרש אחד כי הכרה בשלימות הוא רק ממדה והפוכה היינו מזה שרואה האדם ההיפך ממדתו משיג הכרה שהוא מחוסר שלימות וכן צריך לברר א"ע משני הצדדים ולהכיר איך שהוא מחוסר מכל צד לזה כתיב שני אדנים תחת הקרש האחד וזהו שאיתא שם האי עבד אדון כל הארץ אקרי כי כיון שהוא מכניס א"ע בעבדות כ"כ ומכיר בחסרון שלימתו זה נעשה אדון ונרתק לשם הוי' עד שמאיר לו השי"ת כל פגימת חסרונו וזהו בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כי שלמה הי' יכול להכיר ביותר את החסרון כמו שנאמר בקהלת מי יאכל ומי יחוש חוץ ממנו. מי יאכל היינו מי הוא שיכול להכניס כ"כ ממקומות הרחוקים ולהציב אותם נוכח השי"ת פב"פ ומי יחוש היינו מי הוא שיהי' לו כ"כ מיחושים גדולים חוץ ממנו ומחמת שהי' תמיד כ"כ ביראה ובמיחושים פן הוא נעתק ח"ו לגמרי מרצונו ית' לזה הי' מאיר לו השי"ת כ"כ אור עד שהי' בכוחו להכניס מבחוץ מכל הסתרות ולעמוד אותם פב"פ לזה אמר מי יאכל ומי יחוש חוץ ממנו היינו מחמת שאצלו הי' הנקודה היותר יקרה שבעולם לכך היו המיחושים אצלו ג"כ יותר מבכל אדם שבעולם כי כל מה שהנקודה הוא יותר יקר חקק בה השי"ת יותר חסרון כדי שיהי' משתוקקת בכל פעם יותר למלאות פגימתה וכענין שאיתא במדרש (קהלת רבה) על הפסוק וגם הנפש לא תמלא משל לעירנו שנשא בת מלך אפילו נותן לה כל מעדני עולם אין נפשה מתיישבת עלי' מפני שהוא בת מלך כך הנפש הזו בא ממקום גבוה מאוד לזה הוא משתוקקת ומתאווה תמיד לכך כתיב והנפש לא תמלא כך הי' הענין בשלמה המלך שהי' משתוקק תמיד למלאות פגימת החסרון לזה הי' השי"ת ממלא לו חסרונו וזהו שקיימא סיהרא באשלמותא וזהו ענין טהרת פרה אדומה שנקראת חוקה היינו שמאיר השי"ת וממלא פגימותא דסיהרא ועל זה אמר שלמה אמרתי אחכמה והוא רחוקה ממנו הגם שהבין כל זאת בבירור אך חכמת שלמה הי' להחכים גם לזולתו ולברר לעיני כל וזה שאמר אמרתי אחכמה היינו שאחכים כל עולם שיבינו החיים של ישראל כי פרה אדומה רומז שאין שום העדר מגיע לישראל כמו שביאר בספר מי השלוח הק' מיתת ישראל אינו כמיתת אוה"ע כי מיתת אוה"ע הוא ככלי שנשבר ואין לה עוד תיקון וחיבור ומיתת ישראל הוא ככלי חוליות שנתפרק ונשאר תמיד מקום אצלם לחברם ע"י החקיקות שבכל חולי' וחולי' וזה הי' מבין שלמה המלך בעומק לבו אבל להבין לזולתו על זה אמר והוא רחוקה ממנו כי חכמת שלמה הי' לבקוע כל המסכים ולהראות הפנימיות ובפרה לא הגיע לברר מפורש לעיני כל וזהו שאיתא בזוה"ק (חוקת קפ:) פרה דקבילת מן שמאלא היינו בזה המקום שנדמה להאדם שנפרד ח"ו לגמרי מאיר לו השי"ת ממקום העליון החיבור שיש לו תמיד עם ישראל וכן מורה אדומה תמימה וביארו ז"ל תמימה באדמימות שמרמז על שמאל שבזה המקום שמכיר האדם שהוא מחוסר שם מנהיר לו השי"ת למלאות פגימת חסרונו כענין הכתוב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ד':
2