סוד ישרים, שמחת תורה מ״וSod Yesharim, Simchat Torah 46
א׳יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וגו'. הנה כל מה שנשאר אצל יעקב אבינו משולל תיקון נגמר התיקון בשלימות ע"י משה רבינו כי נגד מה שיעקב אבינו אמר חללת יצועי עלה היינו שהיה נראה שעשה ח"ו חלל כענין שמצינו בזוה"ק (בראשית הקדמה ו.) מחלליה מות יומת מאן מחלליה מאן דעאל לגו חלל וכו' אמר משה רבינו יחי ראובן ואל ימות היינו שאין אצלו שום חלל ח"ו כי חיים מורה על חבור גמור לאורו יתברך ויהי מתיו מספר היינו שלא יהיה נחשב שום נפש מראובן לאגב וטפל ח"ו רק שיהיה דבר שבמספר. וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה וביארו ז"ל שנכלל בברכת יהודה גם ברכת שמעון היינו כי ברכה זו הוא נגד מה שאמר יעקב בסודם אל תבוא נפשי. ושמעון הוא נגד חוש השמיעה שהוא יותר בעומק מהראיה כי ראיה הוא רק על גוון השטחיות מהדבר אבל שמועה יכולין לשמוע מעומק הדבר אכן יען ששמעון היה שומע כ"כ מעומק הרחוק מאוד לזה אמר יעקב אבינו בסודם אל תבוא נפשי היינו הגם שבעומק הסוד מכוון באמת שמעון לעומק רצונו יתברך אכן על הגוון היה נראה להיפך מהרצון יתברך כי שמעון היה שומע תמיד מעומק הסוד ועל שמיעה סוד עמוק כזה לא הסכים יעקב אבינו כי הוא מבקש תמיד שיהיה תפארת גם לעיני אדם לזה אמר בסודם אל תבוא נפשי ונגד זה כדי לתקן השמיעה העמוקה והרחוקה של שמעון אמר מ"ר שמע ה' קול יהודה וכלל ברכת שמעון ביהודה וממילא כאשר יהיה שמעון נכלל ביהודה אז יהיה ניכר מפורש גם על הגוון והלבוש של שמעון כל העומק מהרצון יתברך:
1