ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, דניאל, הקדמה לספר
א׳ספר דניאל מיוחד בספרי המקרא מכמה בחינות: ראשית, חלקו כתוב בארמית ולא בעברית. אמנם גם חלקים מספר עזרא כתובים בשפה זו, אבל בדניאל אין מדובר במסמכים או תעודות רשמיות שהובאו בשפת המקור, אלא בגוף הספר עצמו. גם החלק הכתוב בעברית מכיל ביטויים סתומים. שנית, ספר דניאל סובב סביב דמות מרכזית אחת. אף שמופיעים בו גם אנשים אחרים, עיקרו מספר על תולדות חייו של האיש דניאל מראשיתו, על מעשיו ועל חזונותיו. שלישית, למרות חזיונותיו של דניאל, אין הוא נחשב נביא מובהק. העובדה שספר דניאל אינו נמנה עם ספרי הנביאים שבמקרא אלא הוא מופיע בחטיבת ספרי הכתובים, אינה קשורה בסדר הזמנים, שכן דניאל הוא בערך בן דורו של הנביא יחזקאל שהתנבא בבבל, והוא מוקדם לחגי, זכריה ומלאכי, הנביאים שפעלו בראשית ימי הבית השני. ספר דניאל לא נכלל בחטיבת ספרי הנביאים משום שמעמדו שונה ממעמדם של הנביאים. נביא איננו רק מי שרואה חזונות שמימיים, צופה עתידות או מגלה את המתרחש בקצווי תבל, אלא מי שמקבל את דבריו כנבואה ואומר אותם בשליחות האל. גם כאשר דניאל עסק בעניינים כלליים, וסיפר על ההתגלויות שחווה באמצעות מלאכים ועל ידי חלומות, הוא לא נשלח בתור נביא. משום כך ספרו הוא למעשה ביוגרפיה. בחלקו הראשון מדובר עליו בגוף שלישי, ואילו ההמשך כתוב כאוטוביוגרפיה - דניאל מדבר על עצמו בגוף ראשון. דמותו של דניאל מזכירה את תבנית היהדות המוכרת לנו מימי הבית השני. הן תפילותיו של דניאל והן שמירת המצוות שלו מבטאות דרך חיים שגם אם הוא עצמו לא היה היוצר שלה, הוא היה אחד מאבותיה. חלקו הראשון של ספר דניאל עוסק במעשיו וניסיונותיו, וחלקו השני עוסק בחזיונותיו המרמזים למהלך הגדול של ההיסטוריה, ומזכירים קצת את החלומות שפתר דניאל לנבוכדנצר בתחילת הספר. חלקים מחזיונותיו קשים לפענוח והם נותרים עלומים עד אחרית הימים.