ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, מיכה, מבוא לקטע
א׳(מיכה א׳: א׳-ב׳: י״ג)
תוכחה, פורענות וקינה על ערי ישראל ויהודה
אף שמיכה היה בן ארץ יהודה וראה את עצמו שייך ליהודה, הוא מתייחס בנבואתו גם לממלכת ישראל ואף לעולם כולו. דברי תוכחה נפרדים הוא מייחד לבירות שתי הממלכות – שומרון וירושלים. חלק מנבואות התוכחה כתובות בלשון מפוארת ומכילות גם ביטויים שאינם בהירים.ב׳(מיכה ג׳: א׳-י״ב)
תוכחה ופורענות למנהיגי העם
תוכחות למנהיגים על ניצולם של העניים וחסרי הישע חוזרות ונשנות בדברי הנביאים. כאן מדובר על קצינים בעלי שררה, מושלים המנצלים את מנהיגותם לטובת עצמם, נביאים המתעים עבור טובות הנאה, שופטים המעוותים משפט וכהנים המורים תורה שלא כהלכה. כמו ישעיהו בן זמנו, מיכה מדבר בשפה מלאה ומליצית משום שהוא איננו פונה לפשוטי העם אלא מנסה לתקן את שכבת ההנהגה, בעלי הכוח ומקבלי ההחלטות. זו הפעם הראשונה בספרי הנביאים שבה נאמרת נבואה מפורשת מפי נביא על חורבן ירושלים והמקדש.ג׳(מיכה ד׳: א׳-ה׳: י״ד)
נחמות באחרית הימים
פתיחתו של עניין הנחמות הזה מפתיעה מפני שבאופן נדיר הפסוקים הראשונים מופיעים גם בספר ישעיה – שהיה מבוגר יותר ממיכה ואולי גם נביא חשוב יותר – כמעט מלה במלה. וכבר ציינו חכמים תופעה כזו ואמרו: 'סגנון אחד עולה לכמה נביאים'.ד׳(מיכה ו׳: א׳-ח׳)
דרישות ה' מעמו
עוונותיהם של ישראל אינם מוצדקים על רקע חסדיו המתמשכים של ה' כלפיהם. אין גם שחר והצדקה לטענה כאילו אלוקים תובע מהם יותר מדי. מיכה מסכם ומעמיד את דרישותיו של ה' מישראל על שלושה יסודות מרכזיים: משפט, חסד והליכה צנועה עם אלוקיו.ה׳(מיכה ו׳: ט׳-ז׳: ו׳)
התראה וקינה על השחיתות בחברה
כאמור, דברי התוכחה שבספר פונים בעיקר לעשירים ולבני המעמדות הגבוהים המדכאים את האנשים הקטנים וגוזלים מהם. הקינה שבהמשך מבטאת את מצוקתו של הנביא הרואה יותר מן האחרים את הפורענות העתידה.ו׳(מיכה ז׳: ז׳-כ׳)
תקווה ונחמה
בעקבות דברי הפורענות והקינה הנביא מביע ביטוי אישי לרגשותיו. הדברים האישיים עוברים מיד לדיבור בשם האומה כולה.
תוכחה, פורענות וקינה על ערי ישראל ויהודה
אף שמיכה היה בן ארץ יהודה וראה את עצמו שייך ליהודה, הוא מתייחס בנבואתו גם לממלכת ישראל ואף לעולם כולו. דברי תוכחה נפרדים הוא מייחד לבירות שתי הממלכות – שומרון וירושלים. חלק מנבואות התוכחה כתובות בלשון מפוארת ומכילות גם ביטויים שאינם בהירים.ב׳(מיכה ג׳: א׳-י״ב)
תוכחה ופורענות למנהיגי העם
תוכחות למנהיגים על ניצולם של העניים וחסרי הישע חוזרות ונשנות בדברי הנביאים. כאן מדובר על קצינים בעלי שררה, מושלים המנצלים את מנהיגותם לטובת עצמם, נביאים המתעים עבור טובות הנאה, שופטים המעוותים משפט וכהנים המורים תורה שלא כהלכה. כמו ישעיהו בן זמנו, מיכה מדבר בשפה מלאה ומליצית משום שהוא איננו פונה לפשוטי העם אלא מנסה לתקן את שכבת ההנהגה, בעלי הכוח ומקבלי ההחלטות. זו הפעם הראשונה בספרי הנביאים שבה נאמרת נבואה מפורשת מפי נביא על חורבן ירושלים והמקדש.ג׳(מיכה ד׳: א׳-ה׳: י״ד)
נחמות באחרית הימים
פתיחתו של עניין הנחמות הזה מפתיעה מפני שבאופן נדיר הפסוקים הראשונים מופיעים גם בספר ישעיה – שהיה מבוגר יותר ממיכה ואולי גם נביא חשוב יותר – כמעט מלה במלה. וכבר ציינו חכמים תופעה כזו ואמרו: 'סגנון אחד עולה לכמה נביאים'.ד׳(מיכה ו׳: א׳-ח׳)
דרישות ה' מעמו
עוונותיהם של ישראל אינם מוצדקים על רקע חסדיו המתמשכים של ה' כלפיהם. אין גם שחר והצדקה לטענה כאילו אלוקים תובע מהם יותר מדי. מיכה מסכם ומעמיד את דרישותיו של ה' מישראל על שלושה יסודות מרכזיים: משפט, חסד והליכה צנועה עם אלוקיו.ה׳(מיכה ו׳: ט׳-ז׳: ו׳)
התראה וקינה על השחיתות בחברה
כאמור, דברי התוכחה שבספר פונים בעיקר לעשירים ולבני המעמדות הגבוהים המדכאים את האנשים הקטנים וגוזלים מהם. הקינה שבהמשך מבטאת את מצוקתו של הנביא הרואה יותר מן האחרים את הפורענות העתידה.ו׳(מיכה ז׳: ז׳-כ׳)
תקווה ונחמה
בעקבות דברי הפורענות והקינה הנביא מביע ביטוי אישי לרגשותיו. הדברים האישיים עוברים מיד לדיבור בשם האומה כולה.