ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, רות, מבוא לקטע
א׳(רות א׳: א׳-ה׳)
משפחת אלימלך במואב
סיפור מגילת רות פותח בירידתה של משפחת אלימלך מבית-לחם למואב מחמת הרעב. את המשפחה הגולה פקדה שרשרת אסונות, ובסופם נותרה האשה, נעמי, לבדה. מוצאו של העם המואבי היה קרוב לשורשיו של עם ישראל. אבי העם, מואב, היה בנו של לוט, בן אחי אברהם אבינו. מכתובות עתיקות ששרדו עולה שהלשון המואבית הייתה קרובה מאוד לשפה העברית. משפחת אלימלך היגרה בתוך מרחב תרבותי כללי אחד למרות השוני הפנימי בין העמים.ב׳(רות א׳: ו׳-כ״ב)
השיבה ממואב ליהודה
נעמי ששרדה לבדה מן המשפחה שגלתה למואב, שבה לארץ יהודה במצב ירוד ביותר. בזכות אישיותה המרשימה ביקשו כלותיה לבוא אתה לארצה. כאן משתקפים יחסים חמים מאוד בין החמות לבין כלותיה. לאחר הפצרותיה בכלות שיישארו בארצן דבקה בה רות, והגיעה עמה לבית-לחם יהודה.ג׳(רות ב׳: א׳-כ״ג)
ביקורה הראשון של רות בשדה בעז
בעניין זה בולטים ביטויי החסד: התנדבותה של רות, הזרה במקום, לצאת ללקט בשיבולים בעבורה ובעבור חמותה, בת המקום; יציאתו של בעל השדה, בעז, מגדרו, כדי לרכך את המציאות הקשה שעמה צריכה רות להתמודד; וההקשר – החיים המתנהלים בבית-לחם על פי תורת ישראל, תורת חסד המצווה להותיר את השיבולים שנפלו או שנשכחו בשדה לנצרכים.ד׳(רות ג׳: א׳-י״ח)
רות יורדת אל הגורן
כאן תפגוש רות בבעז בנסיבות שונות ולמטרה שונה. לעומת ביקוריה היומיים והפומביים בשדהו בעת הקציר, יסופר כאן על הביקור הלילי שרות עורכת בגורן שלו לבדה. אל השדה הגיעה רות כדי ללקט שיבולים לפרנסתן השוטפת שלה ושל חמותה, ואילו אל הגורן היא יורדת כדי למצוא פתרון של קבע. את ירידתה של רות אל הגורן יזמה נעמי לא רק בתור חמותה לשעבר אלא גם בהיותה מעין מורה ומדריכה שלה וכמי שחשה אחריות למנוחתה.ה׳(רות ד׳: א׳-י״ב)
גאולת השדה וגאולת רות
בעז היה מעוניין לשאת את רות, אך עמדה בפניו מגבלה פורמלית. לפי דיני הירושה והזכויות הממוניות קיים אדם שקרבתו המשפחתית לאלימלך ולמשפחתו הדוקה יותר, ולכן לו שמורה הזכות להיות גואל שדה נעמי ולשאת את רות לאשה. משום כך בלילה לא קיבלה רות תשובה בהירה באשר לעתידה. התשובה הייתה צריכה להינתן לאור יום ובפומבי, לאחר שיתבררו הדברים עם הגואל, שזכותו המשפטית בשדה, ולפי מנהגם גם ברות, קודמות לזכותו של בעז בהם. העניין מסתיים באשרור המעשה המשפטי ובברכת הזקנים והעם לבעז לרגל נישואיו.ו׳(רות ד׳: י״ג-י״ז)
נישואי רות ולידת בנה
התקוות שנתלו ברות ובעז והברכות שנתברכו בהן מתממשות. אף נעמי אינה נזנחת. הבן שנולד לרות נתפס כגואל גם לה, שכן קיומו משמר את שם בנה המת, ובזקנותה היא הופכת למעין אם ואומנת לתינוק.ז׳(רות ד׳: י״ח-כ״ב)
השושלת שדוד בא ממנה
כיוון שבסוף העניין הקודם נמנו הדורות מבעז עד דוד המלך, באה בסוף המגילה רשימת יוחסין רחבה יותר, שראשיתה בפרץ בן יהודה, אבי השבט. תכלית רשימת היוחסין הזו היא דוד המלך, שבחייו ובמעשיו יש כדי להצדיק את הכאבים והייסורים שתוארו במגילת רות.
משפחת אלימלך במואב
סיפור מגילת רות פותח בירידתה של משפחת אלימלך מבית-לחם למואב מחמת הרעב. את המשפחה הגולה פקדה שרשרת אסונות, ובסופם נותרה האשה, נעמי, לבדה. מוצאו של העם המואבי היה קרוב לשורשיו של עם ישראל. אבי העם, מואב, היה בנו של לוט, בן אחי אברהם אבינו. מכתובות עתיקות ששרדו עולה שהלשון המואבית הייתה קרובה מאוד לשפה העברית. משפחת אלימלך היגרה בתוך מרחב תרבותי כללי אחד למרות השוני הפנימי בין העמים.ב׳(רות א׳: ו׳-כ״ב)
השיבה ממואב ליהודה
נעמי ששרדה לבדה מן המשפחה שגלתה למואב, שבה לארץ יהודה במצב ירוד ביותר. בזכות אישיותה המרשימה ביקשו כלותיה לבוא אתה לארצה. כאן משתקפים יחסים חמים מאוד בין החמות לבין כלותיה. לאחר הפצרותיה בכלות שיישארו בארצן דבקה בה רות, והגיעה עמה לבית-לחם יהודה.ג׳(רות ב׳: א׳-כ״ג)
ביקורה הראשון של רות בשדה בעז
בעניין זה בולטים ביטויי החסד: התנדבותה של רות, הזרה במקום, לצאת ללקט בשיבולים בעבורה ובעבור חמותה, בת המקום; יציאתו של בעל השדה, בעז, מגדרו, כדי לרכך את המציאות הקשה שעמה צריכה רות להתמודד; וההקשר – החיים המתנהלים בבית-לחם על פי תורת ישראל, תורת חסד המצווה להותיר את השיבולים שנפלו או שנשכחו בשדה לנצרכים.ד׳(רות ג׳: א׳-י״ח)
רות יורדת אל הגורן
כאן תפגוש רות בבעז בנסיבות שונות ולמטרה שונה. לעומת ביקוריה היומיים והפומביים בשדהו בעת הקציר, יסופר כאן על הביקור הלילי שרות עורכת בגורן שלו לבדה. אל השדה הגיעה רות כדי ללקט שיבולים לפרנסתן השוטפת שלה ושל חמותה, ואילו אל הגורן היא יורדת כדי למצוא פתרון של קבע. את ירידתה של רות אל הגורן יזמה נעמי לא רק בתור חמותה לשעבר אלא גם בהיותה מעין מורה ומדריכה שלה וכמי שחשה אחריות למנוחתה.ה׳(רות ד׳: א׳-י״ב)
גאולת השדה וגאולת רות
בעז היה מעוניין לשאת את רות, אך עמדה בפניו מגבלה פורמלית. לפי דיני הירושה והזכויות הממוניות קיים אדם שקרבתו המשפחתית לאלימלך ולמשפחתו הדוקה יותר, ולכן לו שמורה הזכות להיות גואל שדה נעמי ולשאת את רות לאשה. משום כך בלילה לא קיבלה רות תשובה בהירה באשר לעתידה. התשובה הייתה צריכה להינתן לאור יום ובפומבי, לאחר שיתבררו הדברים עם הגואל, שזכותו המשפטית בשדה, ולפי מנהגם גם ברות, קודמות לזכותו של בעז בהם. העניין מסתיים באשרור המעשה המשפטי ובברכת הזקנים והעם לבעז לרגל נישואיו.ו׳(רות ד׳: י״ג-י״ז)
נישואי רות ולידת בנה
התקוות שנתלו ברות ובעז והברכות שנתברכו בהן מתממשות. אף נעמי אינה נזנחת. הבן שנולד לרות נתפס כגואל גם לה, שכן קיומו משמר את שם בנה המת, ובזקנותה היא הופכת למעין אם ואומנת לתינוק.ז׳(רות ד׳: י״ח-כ״ב)
השושלת שדוד בא ממנה
כיוון שבסוף העניין הקודם נמנו הדורות מבעז עד דוד המלך, באה בסוף המגילה רשימת יוחסין רחבה יותר, שראשיתה בפרץ בן יהודה, אבי השבט. תכלית רשימת היוחסין הזו היא דוד המלך, שבחייו ובמעשיו יש כדי להצדיק את הכאבים והייסורים שתוארו במגילת רות.