ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, זכריה, מבוא לקטע
א׳(זכריה א׳: א׳-ו׳)
קריאה לתשובה
כבר בראשיתה עוסקת נבואת זכריה בנושאים מרוממים.ב׳(זכריה א׳: ז׳-ו׳: ח׳)
מראות זכריה
כמה חודשים לאחר הנבואה הראשונה זכריה מספר על חזיונות מופלאים ושיחות עליונות שניהל במהלך הצפייה בהם. מבצע העלייה מבבל היה מעשה עצום, אבל תוצאתו הייתה עלובה ודלה למדי. נראה שהשבים לא ראו עתיד גדול בארץ ולא קיוו להתפתחות רבה. בעקבות תחושה זו מנובאים להם כאן דברי עידוד, נחמה ותקווה לעתיד מזהיר.ג׳(זכריה א׳: ז׳-י״ז)
מראה שיבת ציון ונחמתה
במראה הראשון שחוזה זכריה משתקפת ההשגחה על מצבו של העולם. מלאך ה' תוהה על השקט והשלווה השוררים בעולם בזמן שערי יהודה אינן מיושבות, וגלותם של בניהן בבבל מתארכת. אלוקים עונה למלאך בדברי ניחומים לירושלים ובהבטחה להעניש את הגויים שהתלהבו יתר על המידה מתפקידם בהענשת בניו.ד׳(זכריה ב׳: א׳-ט׳)
מראות הקשורים לבניינה של ירושלים
המראות והקריאות שבעקבותיהם קשורים בהווה, ועוסקים ביציאה מבבל, בבניית ירושלים ובהתפשטותה מעבר לחומה שבנה נחמיה. אך בתוך הדברים נשמע גם חזון לעתיד רחוק יותר, אולי לאחרית הימים.ה׳(זכריה ב׳: י׳-י״ז)
קריאה לגולים ולציון
באותה עת הייתה ירושלים שוממה, היישוב בה היה דליל וסובביו התנכלו לו. מכאן חשיבותם ונחיצותם של הקריאה לעלות לארץ ודברי העידוד והחיזוק שנשלח זכריה להשמיע באוזני גולי בבל.ו׳(זכריה ג׳: א׳-ד׳: י״ד)
מראות המקדש והממונים עליו
זכריה הנביא, שכנראה היה מן המעטים שעלו עם זרֻבבל מבבל אחרי הצהרת כורש, מחזק את יהושע הכהן הגדול ואת זרֻבבל, ואולי באמצעותם את יושבי ירושלים בכלל, מעודד את בניין המקדש ומבשר לירושלים שהיא עתידה לשוב לגדולתה. כאן בא לידי ביטוי הדגם המקובל בעם ישראל שבו מפוצלת ההנהגה בין כהנים מצאצאי אהרן, כיהושע הכהן הגדול, לבין מושלים מזרע דוד, כזרֻבבל.ז׳(זכריה ה׳: א׳-י״א)
מראות המגילה העפה והאיפה הנישאת
גם מראות אלו מלֻווים בפירוש המלאך, ועניינם נשיאת קללה ופורענות לעושי רע. במראה השני הקללה מסתלקת מארץ ישראל, שהייתה עד עכשיו מקוללת, ועוברת לשכון בארץ שנער.ח׳(זכריה ו׳: א׳-ח׳)
מראה ארבע המרכבות
במחזה הנבואה נראית עתה תמונה אחרת. סדרת המראות שרואה זכריה נחתמת בחיזיון שיש בו דמיון לחיזיון שבו היא נפתחה. בשני המקרים מופיעים סוסים צבעוניים המתהלכים בארץ.ט׳(זכריה ו׳: ט׳-ט״ו)
זכריה מצטווה על עשיית עטרות
זכריה מקבל הוראות מעשיות – להכין את עטרות המלך והכהן הגדול בכסף ובזהב שיבואו מבבל. נראה שיש קשר בין הציווי הזה למראה הקודם המרמז על הנחת רוח ה' בגולת בבל.י׳(זכריה ז׳: א׳-ח׳: כ״ג)
הצומות והעינוי בהווה ובעתיד
העניין פותח בשאלה מעשית שהגיעה מאנשי בבל, על אודות המשך הצום שמאז החורבן הראשון. התשובה לשאלה באה לקראת סוף העניין. בעקבות השאלה זכריה מקבל נבואות שעיקרן בשורה על תחילתו של עולם חדש והתממשות התקווה לגאולה שלמה. בתחילה מדובר על פרטים פרוזאיים – שלווה, רווחה ומנוחה ברחובות הערים, ובהמשך הטובה הולכת ומתגברת עד שהנביא מבשר על תכלית הטוב והשלמות שיגיעו לישראל, ועל הכרה וכבוד עולמיים שיזכו בהם. זוהי אחת הנבואות המשמעותיות בספר זכריה.י״א(זכריה ט׳: א׳-י׳: י״ב)
מלכות ישראל לעתיד
עד כה התייחסו הנבואות בעיקר למציאות הממשית של שבי ציון, לעבודתם בחידוש החיים היהודיים ובבניית המדינה היהודית. דבריו הבאים של זכריה עוסקים במרחב גדול יותר ואולי בעתיד רחוק. הנבואה מדברת על התפשטות מלכות ישראל ועל סילוק אויביה.י״ב(זכריה י״א: א׳-י״ז)
קינה ומשל על אסון ושפל בעם ובמנהיגיו
בנבואה זו דברי משל, קינה ותוכחה המתייחסים למנהיגי ישראל ולמצבו של העם. משל הרועים המופיע כאן דומה למה שמופיע במקומות אחרים. קשה לדעת על איזו תקופה מדבר זכריה, אך נראה שהנבואה אינה מתייחסת לתקופתו. המדרשים שפירשו אותה על דורות שבעתיד, הצביעו על דברים הרומזים למאורעות שונים אפשריים.י״ג(זכריה י״ב-י״ד)
מאורעות אחרית הימים בירושלים
הנבואות הבאות אינן מתוארכות, והן עוסקות באחרית הימים. מתוארים בהם מצבי מצוקה ואסונות גדולים לקראת עולם חדש ומטוהר.י״ד(זכריה י״ב: א׳-י״ד)
המלחמה סביב העיר
כאן צופה הנביא זכריה מלחמה גדולה שבה יקומו עמים רבים להשמיד את ירושלים. המלחמה תסתיים בניצחונה של ירושלים, אבל היא תגבה מחיר כבד – אבדה גדולה של המנהיג.ט״ו(זכריה י״ג: א׳-ט׳)
טיהור כללי
ה' יבער רבים מן העולם, והשרידים הנותרים יעברו מבחן אחר מבחן. לעתיד לבוא יטוהר הכול.ט״ז(זכריה י״ד: א׳-כ״א)
זעזועים לקראת הגאולה
ספר זכריה נחתם בחזון גדול העוסק ביום הגאולה. יום ה' העתידי מוצג אצל נביאים אחרים כ'גדול ונורא' וכ'חושך ולא אור'. המעבר מהעולם המוכר לעולמו של משיח מתואר כתהליך שכרוך בו סבל רב. תיאור המלחמה האחרונה והשינויים שיעברו על אזור ירושלים מזכירים את נבואות יחזקאל שהושמעו באותה תקופה פחות או יותר. אפשר אפוא לצרף את התיאורים הללו לכדי תמונה אחת. עמים רבים יילחמו נגד ירושלים, מפני שהעיר היא סמל הקדושה, ובתוך המלחמה הקשה גם חלק מעם ישראל יאבד. בסופו של דבר יישארו שרידים, אומות העולם יכירו במלכות ה', והעולם יהיה גאול.
קריאה לתשובה
כבר בראשיתה עוסקת נבואת זכריה בנושאים מרוממים.ב׳(זכריה א׳: ז׳-ו׳: ח׳)
מראות זכריה
כמה חודשים לאחר הנבואה הראשונה זכריה מספר על חזיונות מופלאים ושיחות עליונות שניהל במהלך הצפייה בהם. מבצע העלייה מבבל היה מעשה עצום, אבל תוצאתו הייתה עלובה ודלה למדי. נראה שהשבים לא ראו עתיד גדול בארץ ולא קיוו להתפתחות רבה. בעקבות תחושה זו מנובאים להם כאן דברי עידוד, נחמה ותקווה לעתיד מזהיר.ג׳(זכריה א׳: ז׳-י״ז)
מראה שיבת ציון ונחמתה
במראה הראשון שחוזה זכריה משתקפת ההשגחה על מצבו של העולם. מלאך ה' תוהה על השקט והשלווה השוררים בעולם בזמן שערי יהודה אינן מיושבות, וגלותם של בניהן בבבל מתארכת. אלוקים עונה למלאך בדברי ניחומים לירושלים ובהבטחה להעניש את הגויים שהתלהבו יתר על המידה מתפקידם בהענשת בניו.ד׳(זכריה ב׳: א׳-ט׳)
מראות הקשורים לבניינה של ירושלים
המראות והקריאות שבעקבותיהם קשורים בהווה, ועוסקים ביציאה מבבל, בבניית ירושלים ובהתפשטותה מעבר לחומה שבנה נחמיה. אך בתוך הדברים נשמע גם חזון לעתיד רחוק יותר, אולי לאחרית הימים.ה׳(זכריה ב׳: י׳-י״ז)
קריאה לגולים ולציון
באותה עת הייתה ירושלים שוממה, היישוב בה היה דליל וסובביו התנכלו לו. מכאן חשיבותם ונחיצותם של הקריאה לעלות לארץ ודברי העידוד והחיזוק שנשלח זכריה להשמיע באוזני גולי בבל.ו׳(זכריה ג׳: א׳-ד׳: י״ד)
מראות המקדש והממונים עליו
זכריה הנביא, שכנראה היה מן המעטים שעלו עם זרֻבבל מבבל אחרי הצהרת כורש, מחזק את יהושע הכהן הגדול ואת זרֻבבל, ואולי באמצעותם את יושבי ירושלים בכלל, מעודד את בניין המקדש ומבשר לירושלים שהיא עתידה לשוב לגדולתה. כאן בא לידי ביטוי הדגם המקובל בעם ישראל שבו מפוצלת ההנהגה בין כהנים מצאצאי אהרן, כיהושע הכהן הגדול, לבין מושלים מזרע דוד, כזרֻבבל.ז׳(זכריה ה׳: א׳-י״א)
מראות המגילה העפה והאיפה הנישאת
גם מראות אלו מלֻווים בפירוש המלאך, ועניינם נשיאת קללה ופורענות לעושי רע. במראה השני הקללה מסתלקת מארץ ישראל, שהייתה עד עכשיו מקוללת, ועוברת לשכון בארץ שנער.ח׳(זכריה ו׳: א׳-ח׳)
מראה ארבע המרכבות
במחזה הנבואה נראית עתה תמונה אחרת. סדרת המראות שרואה זכריה נחתמת בחיזיון שיש בו דמיון לחיזיון שבו היא נפתחה. בשני המקרים מופיעים סוסים צבעוניים המתהלכים בארץ.ט׳(זכריה ו׳: ט׳-ט״ו)
זכריה מצטווה על עשיית עטרות
זכריה מקבל הוראות מעשיות – להכין את עטרות המלך והכהן הגדול בכסף ובזהב שיבואו מבבל. נראה שיש קשר בין הציווי הזה למראה הקודם המרמז על הנחת רוח ה' בגולת בבל.י׳(זכריה ז׳: א׳-ח׳: כ״ג)
הצומות והעינוי בהווה ובעתיד
העניין פותח בשאלה מעשית שהגיעה מאנשי בבל, על אודות המשך הצום שמאז החורבן הראשון. התשובה לשאלה באה לקראת סוף העניין. בעקבות השאלה זכריה מקבל נבואות שעיקרן בשורה על תחילתו של עולם חדש והתממשות התקווה לגאולה שלמה. בתחילה מדובר על פרטים פרוזאיים – שלווה, רווחה ומנוחה ברחובות הערים, ובהמשך הטובה הולכת ומתגברת עד שהנביא מבשר על תכלית הטוב והשלמות שיגיעו לישראל, ועל הכרה וכבוד עולמיים שיזכו בהם. זוהי אחת הנבואות המשמעותיות בספר זכריה.י״א(זכריה ט׳: א׳-י׳: י״ב)
מלכות ישראל לעתיד
עד כה התייחסו הנבואות בעיקר למציאות הממשית של שבי ציון, לעבודתם בחידוש החיים היהודיים ובבניית המדינה היהודית. דבריו הבאים של זכריה עוסקים במרחב גדול יותר ואולי בעתיד רחוק. הנבואה מדברת על התפשטות מלכות ישראל ועל סילוק אויביה.י״ב(זכריה י״א: א׳-י״ז)
קינה ומשל על אסון ושפל בעם ובמנהיגיו
בנבואה זו דברי משל, קינה ותוכחה המתייחסים למנהיגי ישראל ולמצבו של העם. משל הרועים המופיע כאן דומה למה שמופיע במקומות אחרים. קשה לדעת על איזו תקופה מדבר זכריה, אך נראה שהנבואה אינה מתייחסת לתקופתו. המדרשים שפירשו אותה על דורות שבעתיד, הצביעו על דברים הרומזים למאורעות שונים אפשריים.י״ג(זכריה י״ב-י״ד)
מאורעות אחרית הימים בירושלים
הנבואות הבאות אינן מתוארכות, והן עוסקות באחרית הימים. מתוארים בהם מצבי מצוקה ואסונות גדולים לקראת עולם חדש ומטוהר.י״ד(זכריה י״ב: א׳-י״ד)
המלחמה סביב העיר
כאן צופה הנביא זכריה מלחמה גדולה שבה יקומו עמים רבים להשמיד את ירושלים. המלחמה תסתיים בניצחונה של ירושלים, אבל היא תגבה מחיר כבד – אבדה גדולה של המנהיג.ט״ו(זכריה י״ג: א׳-ט׳)
טיהור כללי
ה' יבער רבים מן העולם, והשרידים הנותרים יעברו מבחן אחר מבחן. לעתיד לבוא יטוהר הכול.ט״ז(זכריה י״ד: א׳-כ״א)
זעזועים לקראת הגאולה
ספר זכריה נחתם בחזון גדול העוסק ביום הגאולה. יום ה' העתידי מוצג אצל נביאים אחרים כ'גדול ונורא' וכ'חושך ולא אור'. המעבר מהעולם המוכר לעולמו של משיח מתואר כתהליך שכרוך בו סבל רב. תיאור המלחמה האחרונה והשינויים שיעברו על אזור ירושלים מזכירים את נבואות יחזקאל שהושמעו באותה תקופה פחות או יותר. אפשר אפוא לצרף את התיאורים הללו לכדי תמונה אחת. עמים רבים יילחמו נגד ירושלים, מפני שהעיר היא סמל הקדושה, ובתוך המלחמה הקשה גם חלק מעם ישראל יאבד. בסופו של דבר יישארו שרידים, אומות העולם יכירו במלכות ה', והעולם יהיה גאול.