טעמי המנהגים, ליקוטים ק״בTa'amei HaMinhagim, Miscellany 102
א׳טעם. שאין לומר למי שלובש בגד חדש או מנעלים חדשים הנעשים מעורות של בהמה תבלה ותחדש. משום דא"כ היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיתחדש ממנו בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו*ונראה דמה"ט אין מברכין שהחיינו על עגלים וגדיים ועופות ודגים כיון שנהגו לברך בשעת האכילה וא"א לאכול קודם שימית אותו. ועי' מ"א סי' רכ"ה ס"ק י"ב. ונכון ג"כ שלא לברך שהחיינו על מלבוש חדש שנעשה מעורות של החיות ויש להדר אחר פרי חדש או מלבוש אחר חדש לברך שהחיינו ויכוין לפטור את זה:
אחר כתבי זאת ראיתי בפמ"ג סי' כ"ב במ"ז דאם קנה בגד מעורות שועלים ופיי"א וכיוצא מברך שהחיינו ול'ד ליו"ד סי' כ"ח סעי' ב' על השחיט' לא יברך שהחיינו דמזיק לבריה בידים משא"כ כאן. ול"ד לסי' רכ"ג סעי' ו' בהג"ה דאין לומר תבלה ותחדש שיצטרכו להרוג עוד משא"כ כאן עכ"ל: רמ"א או"ח סימן רכ"ג סעיף ו':
אחר כתבי זאת ראיתי בפמ"ג סי' כ"ב במ"ז דאם קנה בגד מעורות שועלים ופיי"א וכיוצא מברך שהחיינו ול'ד ליו"ד סי' כ"ח סעי' ב' על השחיט' לא יברך שהחיינו דמזיק לבריה בידים משא"כ כאן. ול"ד לסי' רכ"ג סעי' ו' בהג"ה דאין לומר תבלה ותחדש שיצטרכו להרוג עוד משא"כ כאן עכ"ל: רמ"א או"ח סימן רכ"ג סעיף ו':
1
ב׳תבלה ותחדש. בספר ילקוט האורים כתב בשם ספר אסיפת הכהן על מה שכתב במדרש שמכרוהו ליוסף ולקחו בעד הדמים מנעלים. מה שלקחו בעד הדמים דוקא מנעלים משום דאסור להנות מעוה"ז בלא ברכה ואפי' על מלבוש צריך לברך שהחיינו. והם לא יכלו לברך על מה שיקנו מן הממון הזה משום דהוי גזל וכתיב ובוצע ברך נאץ ה'. לכך לקחו בעד הדמים מנעלים דמותר ללבוש בלא ברכה דאין מברכין משום צער בע"ח כידוע:
2