טעמי המנהגים, ליקוטים קט״וTa'amei HaMinhagim, Miscellany 115
א׳טעם. שצריך לשחוט בסכין בדוק בלי פגימה. כי נשמת הצדיקים מגולגלים בבהמה או בעוף. ולפעמים חשיב השוחט ששוחט הבהמה. או העוף. והוא שוחט צדיק שמגולגל בבהמה או העוף*ועי' בכור שור (קידושין) שכתב. טעם. על מה שאמז"ל (סנהדרין ק"ח) אקרא דוישלח את היונה מאתו מכאן שדירתן של עופות טהורים אצל הצדיקים. ע"פ המבואר בכתבי האלקי האריז"ל דנשמתן של רשעים מגולגלין בעופות טמאים. ויש נשמות צדיקים אשר צריכים איזה תיקון לפי מעשיהם ומתגלגלים בעופות טהורים. וע"י שנשחטים שחיטה כשרה בברכה ומכסים דמם בברכה זה הוא תיקונם. ולכן דירתן עם הצדיקים. שבאותן עופות טהורים יש ג"כ נשמות איזה צדיק. ולכן מתקרב אצל הצדיקים דהוא ממנו. והיינו דקאמר (ב"ק צ"ב) כל עוף למינו ישכון. וקשה הא חזינא עופות טהורים דלא למינו ישכון. רק מתכוון לשכון עם הצדיקים. ומתרץ ההוא משום ובן אדם לדומה לו. פי' הבן אדם המגולגל באותו עוף הוא המתקרב לדומה לו:
ע"ש (שבת קמ"ה). הטעם. שדירתן של עופות טהורים אצל הצדיקים. דהטהורים הם הנרדפים כי כל הטמאים יש להם דריסה. משא"כ הטהורים והן נדרסים מן הטמאים. וגם מדת הצדיקים הוא להיות נעלבים ואין עולבים ע"ש. ובספר טעמי מצות לרדב"ז סי' תנ"ג כתב כי אין בעוף טהור אלא חסידים ולפעמים שגג במאכלות:
ובספר בני יששכר כתב בשם האריז"ל וז"ל הנה ידוע דעסק אכילה ושתי' לאדם הוא לברר ניצוצין ולברר ולתקן נשמות המגולגלות בכל דבר הצריכין תיקון. והנה הנשמה אשר עברה את פי י"י במצות ל"ת או בביטול מ"ע. הנה צריכה להתגלגל כפי אשר נגזר עליה באיזה דבר יהי' גלגולה בדומם וצומח וחי. הכל כפי גודל הפגם והחטא. והאדם האוכל המאכל הזה ומקיים המצוה התליי' בזה המאכל. הנה מעלה את הנשמה המגולגלת ממדריגה למדריגה. והנה הנשמה המגולגלת בחי'. היינו באיזה בהמה וחי' ועוף. הנה האדם האוכל מחיוב לקיים בה מצות שחיטה כמשפטי התור"ה והנשמה המגולגלת מרגשת בצער השחיטה. כי כן הוא העונש הנגזר עליה ואח"כ נתעלית מח"י למדב"ר כפי כוונת האוכל. ולפעמים גם צדיקים היושבים בג"ע צריכין עוד להתגלגל על איזה דקדוק שלא קיימו. אבל מתגלגלים בדגים שא"צ לצער שחיטה. ונאמר בהם אסיפה כמו אצל הצדיקים:
וז"ש ז"ל כי תורה חדשה מאתי תצא. כי לעיל שכבר יתוקן העולם ולא יהי' עוד בנמצא שום חטא. ובזה לא יצטרכו נשמות המגולגלין לצער שחיטה ע"כ בהמות בהררי אלף יהי' להם סגי באסיפה ע"כ. וע"ל סעי' צ"ד ועי' טעמי המנהגים ח"א סעי' שי"ב בהשמטה: . וצריך שלא יצעריהו. וצריך לקיים ואהבת לרעך כמוך. ושוחט שאינו מקיים זה עובר על ואהבת לרעך כמוך וכו' ויורש גיהנם. תמונה:
ע"ש (שבת קמ"ה). הטעם. שדירתן של עופות טהורים אצל הצדיקים. דהטהורים הם הנרדפים כי כל הטמאים יש להם דריסה. משא"כ הטהורים והן נדרסים מן הטמאים. וגם מדת הצדיקים הוא להיות נעלבים ואין עולבים ע"ש. ובספר טעמי מצות לרדב"ז סי' תנ"ג כתב כי אין בעוף טהור אלא חסידים ולפעמים שגג במאכלות:
ובספר בני יששכר כתב בשם האריז"ל וז"ל הנה ידוע דעסק אכילה ושתי' לאדם הוא לברר ניצוצין ולברר ולתקן נשמות המגולגלות בכל דבר הצריכין תיקון. והנה הנשמה אשר עברה את פי י"י במצות ל"ת או בביטול מ"ע. הנה צריכה להתגלגל כפי אשר נגזר עליה באיזה דבר יהי' גלגולה בדומם וצומח וחי. הכל כפי גודל הפגם והחטא. והאדם האוכל המאכל הזה ומקיים המצוה התליי' בזה המאכל. הנה מעלה את הנשמה המגולגלת ממדריגה למדריגה. והנה הנשמה המגולגלת בחי'. היינו באיזה בהמה וחי' ועוף. הנה האדם האוכל מחיוב לקיים בה מצות שחיטה כמשפטי התור"ה והנשמה המגולגלת מרגשת בצער השחיטה. כי כן הוא העונש הנגזר עליה ואח"כ נתעלית מח"י למדב"ר כפי כוונת האוכל. ולפעמים גם צדיקים היושבים בג"ע צריכין עוד להתגלגל על איזה דקדוק שלא קיימו. אבל מתגלגלים בדגים שא"צ לצער שחיטה. ונאמר בהם אסיפה כמו אצל הצדיקים:
וז"ש ז"ל כי תורה חדשה מאתי תצא. כי לעיל שכבר יתוקן העולם ולא יהי' עוד בנמצא שום חטא. ובזה לא יצטרכו נשמות המגולגלין לצער שחיטה ע"כ בהמות בהררי אלף יהי' להם סגי באסיפה ע"כ. וע"ל סעי' צ"ד ועי' טעמי המנהגים ח"א סעי' שי"ב בהשמטה: . וצריך שלא יצעריהו. וצריך לקיים ואהבת לרעך כמוך. ושוחט שאינו מקיים זה עובר על ואהבת לרעך כמוך וכו' ויורש גיהנם. תמונה:
1