טעמי המנהגים, ליקוטים קכ״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 123
א׳טעם. למה אנו מזכירין לפעמים שמות הקודש כמו אדני אלקים שדי ולא יש חששא ושמות המלאכים שהם שמשיו יש ליזהר שלא להזכיר שמם כי הנה המלאכים הנה הם במדור העליון זך מאד ואם יבא אצליו אם יתעכבו בזה האויר הנרגש העב יש פחד שלא יתלבשו מזה האויר וזה הפסד להם*האריז"ל כשהי' קורא ומזדמן לו שם א' כמו מטטרון ודומה לו לא הי' מוציא מפיו כמו שכתוב אלא הי' קורא ב' אותיות ראשונות מט"ט. ואם הי' סמאל קורא ס"ם. וכן כל כיוצא בזה. והטעם לזה. כי כשהקב"ה ברא המלאכים ושמשי' צוה אותן כי כשיקרא אותן או ישבעו בשם אותם שיבואו. ולכן כשהאדם מזכיר שם חושבים שקוראים אותם ובאים כששומעין השם וכשבאין ורואין שקוראו לבטלה בא נזק אל הקורא אותם. ולכך צריך ליזהר מלהזכיר שמם מפיו. ואותן החכמים שהיו משתמשים בשמות הקודש הי' להם אפר פרה כרבי טרפון אבל אנו טמאים מתים אסור בדברים אלו. אבל אם הוא שם איזה מלאך כשמות האדם כגון רפאל מיכאל גבריאל וכדומה אז מותר להזכירם ואין בזה חשש. ואם הוא אהוב מעליונים ותחתונים ויודע בעצמו שמימיו לא חטא אז יכול להזכירם אפילו אותן המלאכים שאין כשמות אדם ואין חושש שיזיקנו. ש"ע האריז"ל:
ובספר לבושי מכלול סי' י"ח כתב בשם המקובלים דאם דאסור להזכיר שם מלאך שאין ב"א נקראים כן אין איסור זה במלאכים היותר גבוהים: ולכן צריך להיזהר להוציא מפיו שם מלאך. אם הוא מלאך טוב אסור מפני שיביא לאותו מלאך הפסד כנזכר. ואם הוא מלאך רע אסור מפני שיזיק למזכיריו ולעומדים עם המזכיר. והוא ע"ד שכתב הזוהר על פסוק ועברתי בארץ מצרים וגר כי הנה ארץ מצרים הוא מקום טמא ביותר והי' פחד אם מלאך יכנס שם ח"ו לא הי' יכול להוציאם מאותו הטומאה. ולכן ולא ע"י מלאך. אבל הקב"ה אש אוכלה אש הוא ואין זה ח"ו שייך בו. ש"ע האריז"ל.
ובספר לבושי מכלול סי' י"ח כתב בשם המקובלים דאם דאסור להזכיר שם מלאך שאין ב"א נקראים כן אין איסור זה במלאכים היותר גבוהים: ולכן צריך להיזהר להוציא מפיו שם מלאך. אם הוא מלאך טוב אסור מפני שיביא לאותו מלאך הפסד כנזכר. ואם הוא מלאך רע אסור מפני שיזיק למזכיריו ולעומדים עם המזכיר. והוא ע"ד שכתב הזוהר על פסוק ועברתי בארץ מצרים וגר כי הנה ארץ מצרים הוא מקום טמא ביותר והי' פחד אם מלאך יכנס שם ח"ו לא הי' יכול להוציאם מאותו הטומאה. ולכן ולא ע"י מלאך. אבל הקב"ה אש אוכלה אש הוא ואין זה ח"ו שייך בו. ש"ע האריז"ל.
1