טעמי המנהגים, ליקוטים ק״לTa'amei HaMinhagim, Miscellany 130
א׳טעם. שארז"ל על כל עבירות שבעולם אין הקב"ה נפרע עד שתמלא סאתו חוץ על מי שמדד במדה קטנה נפרעין ממנו מיד. י"ל ע"ד הלצה מה שנפרעין ממנו מיד. היינו שהקב"ה מודד לו מדה כנגד מדה*בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב. ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים כו'. ולכאור' יפלא דבכ"מ דרשינן רעהו ולאו עכו"ם והאיך אמר הכתוב הכא וישאלו איש מאת רעהו דקאי על המצריים רק דהנה נודע הוא ממדתו ית' לשלם לאדם כמפעלו מדה כנגד מדה ובמד' שאדם מודד מודדין לו. והנה בני ישראל היו צריכים בעת ההוא למציאת החן בעיני המצרים שישאלו אותם. ולזה אמר הוא ית' דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב. ירצה שהם עצמם יגמלו חסד זה לזה בשאל' וע"י כן יגמול להם הוא ית' כמו כן כמדתם מדה כנגד מדה. ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים. ועד"ז הכא נמי באה הציווי' בפ' נתן תתן לו ואל ירע לבבך בתתך לו. למען. כי בגלל הדבר הזה יברכך ד' אלקיך. גמול כגמול. בשם גדול א': לפי שהוא לא מדד יפה לכך אין הקב"ה ממתין עד שתתמלא סאתו ונפרע ממנו מיד. אהבת יונתן:
1