טעמי המנהגים, ליקוטים קע״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 173
א׳טעם. שששה סדרי משנה מתחילין במ"ם פתוחה מאימתי כו' ומסיים במ"ם סתומה בשלום. לרמוז שאין לפתוח פיו רק לדברי תורה ולסתום פיו אח"כ*כי הנה כשאדם רוצה לדבר אות מום שהוא ב' ממי"ן מ"ם פתוחה ומ"ם סתומ' כשפותח פיו לומר מ"ם ואינו גומר אותה אינו עדיין תיבה כלל וכשאומר התיב' מוכרח לומר עוד מ"ם וסותם הפה ורמזו לנו חז"ל שהתחילו המשניות במ"ם פתוחה וסיימו במ"ם סתומה שסותמת הפה כנ"ל להורות שלא תדבר רק בתור' ותיכף כשתסתום סתום פיך כי כל פטפטייא בישין לבר מפטפטייא דאורייתא דטבין. שם ליל א' של סוכות: זרע קודש לפסח:
1