טעמי המנהגים, ליקוטים כ״וTa'amei HaMinhagim, Miscellany 26

א׳טעם. שאין טהרה אלא במים. כי הרוח. כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ורוח אין בטבעו לכנס אל המים וכשנכנס אל המים נשלף ממנו מעט מעט. ולכן אמרו חז"ל צריך שיהא כל גופו במים ואם ישאר אפי' ראש שער א' מגופו לא נטהר כי שם נאחזת הטומאה וחוזרות לשרות בגופו*והגאון הקדוש בעל חת"ס צוה במקומו להממונות על המקו' שאם תבא אשה בעלת שער לטביל' שתתן על ראשה סבכה (נעצהויב) אשר צוה לעשות שלא יהי' בה חציצה והסבכה הלז היתה מונחת תמיד בבית הטביל' ולא היו מניחין לטבול בעלת שער זולת עם סבכה הלז להגן בעד איסור כרת עכ"פ מה דאפשר:
והספרים כתבו שתהי' הטביל' ג"פ. ובס' המנהיג כתב טעם לדבר. שמא לא תטבול יפה בראשונ'. או משום דכל דברי חז"ל משולשים בקצירות העומר מגל זה. מגל זה. מגל זה:
בספר חסידים סימן שצ"ד כתב דרגילות לטבול ג"פ במים דכתיב בקרא וזרקתי עליכם וגו' ג"פ לשuן טהר'. טהורים. וטהרתם. אטהר אתכם. וכן בפסוק וטהרו וקדשו וגו' בענין יוה"כ נאמר ג"פ לשון טהרה רמז שגם בעיו"כ יטבול ג"פ ע"ש:
ובספר זרע קודש (לפסח) כתב שהענין טהרת המקוה במים. שהוא כתינוק הנעלם בחיק אמו ואח"כ נולד ברי' חדשה ומוציא ראשו מתחל' כן מוציא אח"כ ראשו מהמים ונולד ברי' חדש' בטהר'. ולכן "לב "טהור "ברא ר"ת טבל ורוח חדש שנולד ברי' חדשה. ועי"ז ממשיך ע"ע טובות העליונים שיכולין עתה להשפיע עליו ע"י שנעש' ברי' חדש' בטהר':
ואומרים בשם קדוש אחד מאמר צחוקי אינני יודע משום כוונ' בטביל' כ"א הזה שאני פושט ולובש והבן. ועי' טעמי המנהגים ח"א סעי' רמ"ט בהשמט' וקונ"א שם.
וע"ד הסוד המים רומזים לחסד כי יש סוד טהרה מהפגם כמ"ש בחסד ואמת יכופר עון כי מימי חסד נשפעים הם. חסד לאברהם:
1