טעמי המנהגים, ליקוטים ל״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 33
א׳עוד טעם. המנהג בנתינת שלום לומר שלום עליכם. והמשיב אומר עליכם שלום. משום דאמרו ז"ל גזילות העני בבתיכם היינו במה שאינו משיבו שלום ואם יהי' התשובה כעין השאלה יש מקום לחשוד שהמשיב הוא השואל וחבירו אינו משיבו. לזה עשו סימן בדבר לידע מי השואל ומי המשיב. ראיתי באיזה ספר:*ועפי"ז יתפרש מאמר ר"י בן קיסמא פ"א הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד. והנה לשון אחד אינו מובן. וגם לענין מה סיפר לו שנתן לו שלום והחזיר. אך לפי הנ"ל ניחא דדייק ופגע בי אדם א' דלא הי' שום אדם בשדה שיהי' חשש הנ"ל ע"כ נתן לי שלום והחזרתי לו שלום. ר"ל שאמרתי לו בחזרה ג"כ שלום עליכם כדרך שאמר הוא לי. שם:
ובספר תו יהושע בהלכות דרך ארץ כתב בשם הג"ה דרבינו עובדי' הנביא ובשם שו"ת נחלת שבעה סימן ע"ד דצריך ליתן שלום ביד דוקא ע"ש. וכן מוכח מדאמר ר"י בן קיסמא שנתן לו שלום. ולא אמר שאמר לו שלום ע"כ. ולדעתי הרמז כי ביד האדם ט"ו פרקים כמנין ט"ו תיבות שבפסוקי יברכך ה' וישמרך וגו'. כלומר יחולו עליך הברכות שבג' פסוקים אלו שהם ט"ו כמנין איברי היד:
ועי' שערי תשובה א"ח סימן קנ"ו סק"א בשם מהר"י צמח הרב זללה"ה כשהי' הולך בדרך ונותנים לו שלום הי' מסתכל שאם הי' במקום טהור ונקי הי' משיב עליכם שלום. ואם הי' מקום מטונף הי' משיב ברכ' טוב':
ועי' מ"א סימן פ"ד סק"ב ובאה"ט שם דאם שאל לו אדם דבר הלכ' במרחץ אסור לומר לו אין משיבין במרחץ. ובבית האמצעי שרי לומר כך. הרוצה לשתות בבית המרחץ יברך בחוץ ע"מ לשתות בפנים. ע"ש. ועיין טעמי המנהגים ח"א סעיף ר"א בהשמט':
ובספר ארחות חיים סימן פ"ד אות ד' כתב בשם ספר תולדות אדם ח"ב דף כ' שהגאון ר"ז לא רצה לקבל במרחץ משרת ששמו שלום. ועי' פ"ח סימן פ"ד שכתב על מה שכתב הב"ח שבלשון לע"ז מותר לקרות איש שם ששמו שלום. ולא נהירא דכיון דשלום הוא שמו של הקב"ה. ודברים של קודש אסור לאומרן בלשון חול פשיטא דאסור:
ועי' בספר דברי שאול ח"א ערכין דף ל'ב בשם הר"י מברונא ז"ל דלכך יש לקרות אלי' גדלי' כדי שיהא רק שתי אותיות מהשם דאם הם מלאים יש שלש אותיות מהשם:
ובספר שדי חמד מערכת האלף דף מ' כתב בשם גאון א' דאסור ליתן יד לאנשים המתירים. לעצמם לישב בגילוי ראש ולומר להם שלום כי גם הם ישובו שלום ואסור להזכיר בראש מגולה רק במקים צורך גדול יש להתיר למען השלום:
ובספר מגלה עמוקות פ' קדושים כתב בשם סודי רזי כל שיש לו בלורית וכל שמגלח זקנו ולובש בגדי גוים אסור לקרותו לס"ת שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ועם מנאפים חלקך אעפ"י שאינו נואף:
ובספר תו יהושע בהלכות דרך ארץ כתב בשם הג"ה דרבינו עובדי' הנביא ובשם שו"ת נחלת שבעה סימן ע"ד דצריך ליתן שלום ביד דוקא ע"ש. וכן מוכח מדאמר ר"י בן קיסמא שנתן לו שלום. ולא אמר שאמר לו שלום ע"כ. ולדעתי הרמז כי ביד האדם ט"ו פרקים כמנין ט"ו תיבות שבפסוקי יברכך ה' וישמרך וגו'. כלומר יחולו עליך הברכות שבג' פסוקים אלו שהם ט"ו כמנין איברי היד:
ועי' שערי תשובה א"ח סימן קנ"ו סק"א בשם מהר"י צמח הרב זללה"ה כשהי' הולך בדרך ונותנים לו שלום הי' מסתכל שאם הי' במקום טהור ונקי הי' משיב עליכם שלום. ואם הי' מקום מטונף הי' משיב ברכ' טוב':
ועי' מ"א סימן פ"ד סק"ב ובאה"ט שם דאם שאל לו אדם דבר הלכ' במרחץ אסור לומר לו אין משיבין במרחץ. ובבית האמצעי שרי לומר כך. הרוצה לשתות בבית המרחץ יברך בחוץ ע"מ לשתות בפנים. ע"ש. ועיין טעמי המנהגים ח"א סעיף ר"א בהשמט':
ובספר ארחות חיים סימן פ"ד אות ד' כתב בשם ספר תולדות אדם ח"ב דף כ' שהגאון ר"ז לא רצה לקבל במרחץ משרת ששמו שלום. ועי' פ"ח סימן פ"ד שכתב על מה שכתב הב"ח שבלשון לע"ז מותר לקרות איש שם ששמו שלום. ולא נהירא דכיון דשלום הוא שמו של הקב"ה. ודברים של קודש אסור לאומרן בלשון חול פשיטא דאסור:
ועי' בספר דברי שאול ח"א ערכין דף ל'ב בשם הר"י מברונא ז"ל דלכך יש לקרות אלי' גדלי' כדי שיהא רק שתי אותיות מהשם דאם הם מלאים יש שלש אותיות מהשם:
ובספר שדי חמד מערכת האלף דף מ' כתב בשם גאון א' דאסור ליתן יד לאנשים המתירים. לעצמם לישב בגילוי ראש ולומר להם שלום כי גם הם ישובו שלום ואסור להזכיר בראש מגולה רק במקים צורך גדול יש להתיר למען השלום:
ובספר מגלה עמוקות פ' קדושים כתב בשם סודי רזי כל שיש לו בלורית וכל שמגלח זקנו ולובש בגדי גוים אסור לקרותו לס"ת שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ועם מנאפים חלקך אעפ"י שאינו נואף:
1
ב׳איברי היד. ובספר דברים נחמדים (משלי) כתב וז"ל קבלה בידינו ההולך בדרך יעסוק בתורה משום שהשכינה הנקראת שלום מתחברת עמו בדרך וביעקב כתיב ויבא יעקב שלם. ולכן מי שבא מן הדרך מחוייבים ליתן לו שלום ביד תקיפה ובשפה חריפה. ולא בשפה רפה. אבל מי שלא נותן שלום בידו למי שבא מן הדרך יצא כרוז ברקיע פלוני הרע הזה יצא מנכסיו וצדיקים ירשוהו. ע"ז נאמר יד ליד לא ינקה. כלומר כשלא נותן יד ליד ר"ל שלו' ינקה מנכסיו האי רשע רע וצדיקים ירשוהו:
2
ג׳ועי' ברכות דף כ"ז ע"ב דהנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל. היינו כשאר בני אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום אליך רבי ע"ש. ובסידור יעב"ץ למו"ש כתב שצ"ל באימה בכפיפת ראש בכבוד. שלום עליך רבי ומורי ושבוע טוב:
3
ד׳פשיטא דאסור. ובספר ארחות חיים סי' פ"ד כתב בשם ספר יפה ללב שהביא בשם קדוש אחד שהיה נזהר בשם יהודא וקרא שם בבית המרחץ הפנימי ליהודא בלשון לע"ז דהיינו ליאון:
4
ה׳אעפ"י שאינו נואף. ובשו"ת מהרש"ם ח"ב כ' בשם תשו' מהר"ם שיק יו"ד סי' י"ט דגם בלא נתברר שום רשעות רק מה שעוברים בכל יום בכמה לאוין במלבושיהם ותהלוכותיהם נידונים כרשעים:
5
ו׳ובשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ר' כתב האי מאן דעבר אדרבנן כגון בעירובין וכה"ג קרי ליה משומד. וכן כתב רש"י ריש פ' הדר:
6