טעמי המנהגים, ליקוטים ל״וTa'amei HaMinhagim, Miscellany 36
א׳טעם. שלא ליתן תבשיל או משקים תחת המטה. עי' ס' תו"ח במסכת שבועות דט"ו ד"ה ריב"ל וז"ל ונראה דהיינו דאיתא בפסחים אוכלין תחת המטה רו"ר שורה עליהן. מפני שהשינה אחד מס' במיתה היא כיון דנשמתו יוצאת ולהכי רוח מסאבא שריא עלי' דאינש בשעת השינה וזו טעם נט"י שחרית וכשהוא מאהיל בשעת השינה על האוכלין הרי הן כאלו היו באהל המת ושריא עלייהו רוח מסאבא:*והרמב"ם פי"ב מה' רוצח דין ה' כתב ולא יתן התבשיל תחת המטה אע"פ שהי' עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואה ע"ש. ומשמע שדעתו לאסור אפי' בשעה שאינם ישנים עליה. אך הראב"ד ז"ל תמה דבירושלמי אמר הפעם מפני רו"ר ע"ש:
ועי' פתחי תשובה סי' קמ"ז סק"ה בשם הגר"א דה"ה אוכלין חיין כמו צנון ואם עשה כן יזרקם במקום שלא ימצא אותם אדם:
וע"ש סק"ד בשם תשובת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ה שנשאל אם נתן אוכלין ומשקין תחת המטה אי אסורין בדיעבד והעלה דאין בזה רק אזהרה לכתחילה אכל בדיעבד אין כאן חשש איסור הוכיח כן מסוגיית הש"ס ע"ש. ומדברי הט"ז יו"ד סי' ו' סק"א דאם הטעם שאין לשחוט בקנה דלאו דאגם משום שרוה רעה שורה עליו מותר בדיעבד ע"ש משמע ג"ב דגם כאן מותר בדיעבד. ובשו"ת הד"ר סי' כ"ט כתב ששמע שפ"א בחתונה שעשה קדוש ישראל מריזין זי"ע נתנו תיבה עם מיני מתוקה תחת המטה ושאלו להגה"ק מהר"ש אבד"ק קאמינקא זצ"ל והורה להטביל את התיבה במקוה כמות שהיא ולאכול את הלעקיך. ובשם ס' ארצות החיים כתב דאם נגע במאכל ולא נטל ידיו שחרית ידיחנו ג"פ ע"ש.
ועי' פתחי תשובה סי' קמ"ז סק"ה בשם הגר"א דה"ה אוכלין חיין כמו צנון ואם עשה כן יזרקם במקום שלא ימצא אותם אדם:
וע"ש סק"ד בשם תשובת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ה שנשאל אם נתן אוכלין ומשקין תחת המטה אי אסורין בדיעבד והעלה דאין בזה רק אזהרה לכתחילה אכל בדיעבד אין כאן חשש איסור הוכיח כן מסוגיית הש"ס ע"ש. ומדברי הט"ז יו"ד סי' ו' סק"א דאם הטעם שאין לשחוט בקנה דלאו דאגם משום שרוה רעה שורה עליו מותר בדיעבד ע"ש משמע ג"ב דגם כאן מותר בדיעבד. ובשו"ת הד"ר סי' כ"ט כתב ששמע שפ"א בחתונה שעשה קדוש ישראל מריזין זי"ע נתנו תיבה עם מיני מתוקה תחת המטה ושאלו להגה"ק מהר"ש אבד"ק קאמינקא זצ"ל והורה להטביל את התיבה במקוה כמות שהיא ולאכול את הלעקיך. ובשם ס' ארצות החיים כתב דאם נגע במאכל ולא נטל ידיו שחרית ידיחנו ג"פ ע"ש.
1
ב׳מותר בדיעבד. ועי' הלק"ט ח"ב סי' קכ"ב דאלו המטות עשויות מעץ או מאבן כמין אצטבא וקבועות בקרקע ובכותל כקרקע דמי ואין דינם כמיטה לענין שלא להניח תחתיהם אוכלין. ובס' מיכלא דאסוותא דף כ"ח כתב בשם פי' רגמ"ה לב"ב נ"ח שכ' דאסור להניח כלים תחת המטה משום ר"ר. ועי' בפירשב"ם שם בד"ה לאוצר בלום:
2
ג׳ידיחנו ג"פ. ובענין אם נפל בשר במים של נטילת ידים שחרית (נעגיל וואסיר) אם יש לחוש ולאסור הבשר מפני שרוח רעה שורה עליהן אם לאו. כתב בשו"ת ויעתר יצחק סי' ס"א דאין לאסור דיעבד ע"ש שהאריך בזה. ולי נראה שידיחנו ג"פ:
3