טעמי המנהגים, ליקוטים מ״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 43
א׳טעם. שאסור להסתכל בדמות אדם רשע. לפי שהסט"א וצלם הטומאה מזיק למסתכל בו*בספר ישמח משה (פ' בא) כתב שיש צדיקים גדולים אשר בהסתכלן בפני רשעים הם מוציאין ברוב קדושתן הנצוצות הקדושות שברשעים אליהם כמו אבן השואבת המושך הברזל ולהם מותר להסתכל כדי להוציא ממסגר אסור והוי ממש פדיון שבוים. ויוכל להסתכל כל זמן שיש בו נ"ק אבל אחר שהוציא ממנו הכל ונשאר רק רע אסור להסתכל בו:
ובספר דעת משה (פ' שלח) כתב דכמו שמבררין מן המאכל הניצוץ הקדוש אשר בתוכו. כמו כן כעת אנחנו בין העכו"ם מבררין ומלקטין מן העכו"ם הניצוצות הקדושות המלובשין בתוכן:
ובספר אגרא דכלה (בלק) כתב הנה ידוע חיות כל אומה הוא מחמת איזה ניצוצות מהקדושה השקועים בתוכה וכשישראל מבררים הניצוצות אזי תתבטל אות' האומ' כו' וכן במואב הי' ניצוץ הקדוש של דוד וזרעו אשר הי' ספון וטמון בקליפת מואב ולכך נצטוו ישראל שלא להתגרות בם מלחמה עד יגיע הזמן להתגלות הניצוץ הקדוש ואז מתבטל ממלכתם:
ובספר זרע קודש (ויגש) כ' וז"ל שמעתי ממורי ורבי מהר"מ מרימנאב נבג"מ על מ"ש חז"ל על דורות ששתלן בכל דור ודור. כי באמת כיון שנקראים דורות בודאי הי' בהם ג"כ צדיקים כי אין דור בלא צדיקים דאל"כ א"א כלל לבוא להוי' הנקרא דור רק שבתתקע"ד דורות הי' הצדיקים מועטים מאד ולא הי' יכלתן להכריע את בני דורן לזכות לכך קמטו בלא עת והקב"ה ברוב רחמיו לבל ידח ממנו נדח שתלן בכל דור ודור כדי שיתחברו אותן צדיקים המועטין עם הצדיקים שבכל דור ודור ויהי' כח בידם לברר הנ"ק מכל הרשעים של תתקע"ד דורות:
ובספר דברי יחזקאל בהפטרה מפ' שמות פי' בשם אביו הגאון הקדוש מצאנז זצוק"ל הפסוק ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה. כי מה שעינינו רואות שישראל מתפרנסים ממה שנושאים ונותנים עם האומות ומאין יבוא זה שפרנסת ישראל ילך ע"י האומות. אך שכ"ז הוא לברר הנ"ק ולכן בעקבתא דמשיחא שהוא קרוב להבירור עינינו רואות בכל יום ויום שנתמעט השפע והריוח שהי' לישראל מהם. וזהו ביבוש קצירה שיתבררו הנ"ק ולא ישאר בהם שום לחלוחית מהקדושה. תשברנה. יתבטלו מכל וכל. ולא יהי' לישראל שום יניקה מהם. אך עמך ישראל צריכים פרנסה. לזה אמה"כ נשים באות מאירות אותה. שבעקבתא דמשיחא יהי' צדיקים במדריגות קטנות אשר הם תשושי כח כנשים. ואעפ"כ יאירו סדר הקדושה שיהי' לישראל פרנסה מצד הקדושה ולא יצטרכו לעם אחר להיות להם יניקה מהם:
ובספר בית ישראל להרב הצדיק הקדוש מזידיטשוב זצוק"ל כתב דשמות האומות שיש בתורה קבלתי אלולי לא נכתב שמותם בתורה הוא אחוזתם בקדושה הי' מטשטשים העולם ח"ו ואנחנו בני אל חי האחודים ג"כ בשמו ית' ובתורתו ממתיקין כל שמותם.
כתב בספר אגד"פ אות קס"ה בשם הזוהר וארא דאסור ליתן שלום לרשע ואי נותן לו שלום ואמר בל' דמתכוין להקב"ה מותר ולא מקרי רמאות. דבלא"ה מהראוי לכל בר דעת בעת דברו עם הבריות שיהי' כוונתו לקוב"ה כענין היחודים שמייחדים הצדיקים בדיבורם בעת דברם עם בני אדם. וע"ל סעי' ל"ג בהשמטה בד"ה ובספר: וזה לעומת זה המסתכל בפני הצדיק יועיל ראייתו. וכמו שאמר רבינו הקדוש האי דמחדדנא מחבראי משום דחזיתא לר' מאיר מאחוריו ואילו חזיתיה מקמי' וכו' עיין עירובין דף י"ג ע"ב:
ובספר דעת משה (פ' שלח) כתב דכמו שמבררין מן המאכל הניצוץ הקדוש אשר בתוכו. כמו כן כעת אנחנו בין העכו"ם מבררין ומלקטין מן העכו"ם הניצוצות הקדושות המלובשין בתוכן:
ובספר אגרא דכלה (בלק) כתב הנה ידוע חיות כל אומה הוא מחמת איזה ניצוצות מהקדושה השקועים בתוכה וכשישראל מבררים הניצוצות אזי תתבטל אות' האומ' כו' וכן במואב הי' ניצוץ הקדוש של דוד וזרעו אשר הי' ספון וטמון בקליפת מואב ולכך נצטוו ישראל שלא להתגרות בם מלחמה עד יגיע הזמן להתגלות הניצוץ הקדוש ואז מתבטל ממלכתם:
ובספר זרע קודש (ויגש) כ' וז"ל שמעתי ממורי ורבי מהר"מ מרימנאב נבג"מ על מ"ש חז"ל על דורות ששתלן בכל דור ודור. כי באמת כיון שנקראים דורות בודאי הי' בהם ג"כ צדיקים כי אין דור בלא צדיקים דאל"כ א"א כלל לבוא להוי' הנקרא דור רק שבתתקע"ד דורות הי' הצדיקים מועטים מאד ולא הי' יכלתן להכריע את בני דורן לזכות לכך קמטו בלא עת והקב"ה ברוב רחמיו לבל ידח ממנו נדח שתלן בכל דור ודור כדי שיתחברו אותן צדיקים המועטין עם הצדיקים שבכל דור ודור ויהי' כח בידם לברר הנ"ק מכל הרשעים של תתקע"ד דורות:
ובספר דברי יחזקאל בהפטרה מפ' שמות פי' בשם אביו הגאון הקדוש מצאנז זצוק"ל הפסוק ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה. כי מה שעינינו רואות שישראל מתפרנסים ממה שנושאים ונותנים עם האומות ומאין יבוא זה שפרנסת ישראל ילך ע"י האומות. אך שכ"ז הוא לברר הנ"ק ולכן בעקבתא דמשיחא שהוא קרוב להבירור עינינו רואות בכל יום ויום שנתמעט השפע והריוח שהי' לישראל מהם. וזהו ביבוש קצירה שיתבררו הנ"ק ולא ישאר בהם שום לחלוחית מהקדושה. תשברנה. יתבטלו מכל וכל. ולא יהי' לישראל שום יניקה מהם. אך עמך ישראל צריכים פרנסה. לזה אמה"כ נשים באות מאירות אותה. שבעקבתא דמשיחא יהי' צדיקים במדריגות קטנות אשר הם תשושי כח כנשים. ואעפ"כ יאירו סדר הקדושה שיהי' לישראל פרנסה מצד הקדושה ולא יצטרכו לעם אחר להיות להם יניקה מהם:
ובספר בית ישראל להרב הצדיק הקדוש מזידיטשוב זצוק"ל כתב דשמות האומות שיש בתורה קבלתי אלולי לא נכתב שמותם בתורה הוא אחוזתם בקדושה הי' מטשטשים העולם ח"ו ואנחנו בני אל חי האחודים ג"כ בשמו ית' ובתורתו ממתיקין כל שמותם.
כתב בספר אגד"פ אות קס"ה בשם הזוהר וארא דאסור ליתן שלום לרשע ואי נותן לו שלום ואמר בל' דמתכוין להקב"ה מותר ולא מקרי רמאות. דבלא"ה מהראוי לכל בר דעת בעת דברו עם הבריות שיהי' כוונתו לקוב"ה כענין היחודים שמייחדים הצדיקים בדיבורם בעת דברם עם בני אדם. וע"ל סעי' ל"ג בהשמטה בד"ה ובספר: וזה לעומת זה המסתכל בפני הצדיק יועיל ראייתו. וכמו שאמר רבינו הקדוש האי דמחדדנא מחבראי משום דחזיתא לר' מאיר מאחוריו ואילו חזיתיה מקמי' וכו' עיין עירובין דף י"ג ע"ב:
1
ב׳של תתקע"ד דורות. ובספר ילקוט ראובני (ויצא) כתב בשם גלי רזי תתקע"ד דורות היו מגולגלים בצאן לבן ואח"כ הוליכם יעקב למצרי' ומשם זכו להתגלגל במין אנושי ולכן היו ישראל פרים ורבי' מאד במצרי':
2