טעמי המנהגים, ליקוטים מ״הTa'amei HaMinhagim, Miscellany 45
א׳טעם. שקורין בת קול ולא בן קול. מפני שיוצא במדה ואין כל אדם שמעו אלא הראוי לשמעו. ובת לשון מדה כמו אלפים בת יכיל.*ששה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין קולן נשמע ואלו הן בשעה שכורתין את עץ האילן שהוא עושה פירות הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע. ובשעה שהנחש מפשיט את עורו. ובשעה שהאשה עם בעלה בעילה ראשונה הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע. ובשעה שהאשה מתגרשת מבעלה. ובשעה שהולד יוצא ממעי אמו. ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע. ואין הנשמה יוצאת מן הגוף עד שתראה השכינה שנאמר כי לא יראני האדם וחי. פרקי דר"א פ' ל"ד: שדי חמד מערכת הבי"ת דף ס"ו בשם הרא"ש:
1