טעמי המנהגים, ליקוטים נ״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 53
א׳טעם שקובעים את המזוזה באלכסון. משום די"א דצריכה להיות זקופה וי"א שצריכה להיות שכיבה וע"כ אנו יוצאין כל הדיעות וקובעין אותה באלכסון.*כתב בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' צ"ד דמי שהסיר המזוזה אדעתא לבודקה אם דעתו לקובעו מיד נראה שא"צ לברך דספק ברכות להקל ול"ה היסח הדעת מהמצו' דהרי הוא עוסק במצוה לחזור ולקובעה ע"ש. ועי' פתחי תשובה שם סק"א:
ועי' יד שאול סי' רפ"ו סק"ט שבבית שיש פתח על האגאניק שע"פ הרחוב אף שאינו מקורה ע"פ הרחוב כאן אינו עשוי לקירוי. ואף דאין בו דע"ד רק כדי לרבע ממנו שלשיטת הרמב"ם בזה חייב יש לעשות מזוזה בלא ברכה:
ועי' פתחי תשובה שם ס"ק י"א בשם ס' חמודי דניאל כ"י דדוקא בית דירה צריך שיהי' דוקא ד"א על ד"א. אבל בית שער ומרפסת וגינה אפי' לית בהו דע"ד חייבין. ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה ע"ש:
ובספר דרושי ר' חיים כהן סי' כ"ג כתב וז"ל והנה הוגד לי שאין נזהרים לקבוע מזוזות במרתף וגם השער החצר וזה כמו כאלו הולך בלא תפילין שהרי הם סמוכים בפרשה:
ובשו"ת רבינו עקיבא איגר סי' נ"ח כתב דאם אין המזוזה בתוך תיק לא נכון להניח ידו עליה כמ"ש התוס' בשבת דף י"ד דכל כתבי הקודש אסור ליגע בידו ערום ופשיטא דגם מזוזה בכלל ואם רצונו להניח ידו טוב להוריד מלבושו אשר על אצילי ידיו להניח על המזוזה ע"ש ועי' ט"ז סי' רפ"ו סק"ה:
ובספר דרך משה כתב דצריך כל אדם ליזהר שיניח דבר מה על השם שד"י כגון נייר או זכוכית כדי שלא ימחוק את השם. כי השם שד"י ר"ת "שומר "דלתות "יישראל וזה דוקא כשאינו נמחק:
יזהר כשיוצא מן הבית לדור בבית אחר אזי לא יטול את המזוזה מהבית שיצא משם אם לא שנכנס עו"ג אחריו לדור שם ומעשה באחד שנטל המזוזה ויצא וקבר אשתו ושני בניו ע"כ יזהר בזה. ב"מ דף ק"ב: רמ"א סימן רפ"ט סעיף ו':
ועי' יד שאול סי' רפ"ו סק"ט שבבית שיש פתח על האגאניק שע"פ הרחוב אף שאינו מקורה ע"פ הרחוב כאן אינו עשוי לקירוי. ואף דאין בו דע"ד רק כדי לרבע ממנו שלשיטת הרמב"ם בזה חייב יש לעשות מזוזה בלא ברכה:
ועי' פתחי תשובה שם ס"ק י"א בשם ס' חמודי דניאל כ"י דדוקא בית דירה צריך שיהי' דוקא ד"א על ד"א. אבל בית שער ומרפסת וגינה אפי' לית בהו דע"ד חייבין. ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה ע"ש:
ובספר דרושי ר' חיים כהן סי' כ"ג כתב וז"ל והנה הוגד לי שאין נזהרים לקבוע מזוזות במרתף וגם השער החצר וזה כמו כאלו הולך בלא תפילין שהרי הם סמוכים בפרשה:
ובשו"ת רבינו עקיבא איגר סי' נ"ח כתב דאם אין המזוזה בתוך תיק לא נכון להניח ידו עליה כמ"ש התוס' בשבת דף י"ד דכל כתבי הקודש אסור ליגע בידו ערום ופשיטא דגם מזוזה בכלל ואם רצונו להניח ידו טוב להוריד מלבושו אשר על אצילי ידיו להניח על המזוזה ע"ש ועי' ט"ז סי' רפ"ו סק"ה:
ובספר דרך משה כתב דצריך כל אדם ליזהר שיניח דבר מה על השם שד"י כגון נייר או זכוכית כדי שלא ימחוק את השם. כי השם שד"י ר"ת "שומר "דלתות "יישראל וזה דוקא כשאינו נמחק:
יזהר כשיוצא מן הבית לדור בבית אחר אזי לא יטול את המזוזה מהבית שיצא משם אם לא שנכנס עו"ג אחריו לדור שם ומעשה באחד שנטל המזוזה ויצא וקבר אשתו ושני בניו ע"כ יזהר בזה. ב"מ דף ק"ב: רמ"א סימן רפ"ט סעיף ו':
1
ב׳דחייבים במזוזה. בספר מעשה רב להגר"א ז"ל סימן צ"ט כתב דאפילו רפת בקר חייב במזוזה. ואם חושש למקום מטונף יראה שיהי' השם סגור שלא יהי' נראה לחוץ:
2
ג׳אם יש ווילגאטש ולחלוחית במקום המזוז' יתן המזוזה בצלוחית ולחתום שם בעץ וטריפאקס. כתר תורה בזר זהב:
3
ד׳סמוכים בפרשה. ומה שאין נוהגין עכשיו לקבוע מזוזה ברפת בקר. מפני שעכשיו אין מדקדקים לנקותם תמיד ונפיש זוהמייהו. פ"ת סי' רפ"ו:
4
ה׳מרתף (קעלער) שהמזוזות עם הפתח שוכבים בארץ פטור דלא נקרא מזוזה אלא כשעומדת. קיצור ש"ע סי' י"א סעי' כ':
5
ו׳מרתף קטן שאין בו ד' אמות על ד' אמות ומשס נכנס לחדרים גדולים חייב במזוזה בזה החדר הקטן בשני פתחיו. בפתח לבית. ובפתח הפתוח לחצר אע"ג דאין בו ד' אמות על ד' אמות. זכור לאברהם ח"ג אות מ' בשם אחרונים.
6
ז׳אם נמחק השי"ן משם שדי הנכתב על המזוזה מבחוץ יכתוב למעלה מן הדל"ת יו"ד אי למטה ממנו שם שדי מחדש והדל"ת יו"ד ישייר. ויוכל ג"כ לתקנם או ימחוק המותר כיון דבלי השי"ן אינו שם ומה בכך שנכתב תחלה בקדושה הרי האות גופו אם נחסר מקצת ממנו מותר למחקו אף דמה שנשאר נמי נתקדש מ"מ כיון דנתקלקל קצת ואינו תורת אות עליו. א"כ ה"ה נמי אם נחסר אות אחת כיון דאינו תורת שם עליו עוד מותר למחקו כו' כי השם נתקדש ע"ד שיהי' כולו אבל אם נחסר מהשם אזיל לי' קדושתו לכך בודאי מותר למחוק המותר אף בסת"מ אם נמחק או נפסל אות אחת ממש מותר למחוק הכל. קנאת סופרים סי' פ"ד:
7