טעמי המנהגים, ליקוטים נ״וTa'amei HaMinhagim, Miscellany 56
א׳טעם. לשבח שנותנין פדיון להצדיק. עפ"י מ"ש בספר ליקוטי תורה פ' פנחס דניצוצי של אדם המה בתוך חפיציו שבבית ע"ש. וגם כאן כיון שהמעות שנותן להצדיק המה מעורבים עם ניצוצות נפש הנותן*בספר אגרא דכלה (שופטים) כתב וז"ל ידוע מאנשי מעשה רבותינו הקדושים בעלי רוה"ק כאשר בא לידם איזה ממון מאנשים בלתי הגונים לא רצו ליהנות ממנו בכדי שלא יקנו קנין בנפשם מכח הפועל שבקרב הממון. וכבר הי' לי פ"פ לפני רבותינו בנידון זה ואמרו לי שעכ"פ בממון כזה בבוא לידי האדם יראה האיש המקבל שיבא לידי איש אשר לא מבני עמינו הוא. ומצאתי סמיכות לזה בתורתינו מענין יעקב שהשתדל במקלות ואמר אח"כ בבואו לארץ נכסי חו"ל אינן כדאין לי ועשאם כמין כרי ונתנם לעשו כידוע מרז"ל. וכבר דברו במה שנאמר ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו. היינו ממה שסיגל בתחבולתו ע"י השתדלות במקלות וכיוצא. מזה שלח מנחה לעשו אחיו. משא"כ מה שהשי"ת בעצמו פעל ועשה כמאמר המלאך ראה העתודים העולים על הצאן הנה מתת אלקים הוא לא איכפת לי':
ובספר נצר חסד אבות פ"ד מ' ט"ו כתב דהצדיקים נוטלין השפע מן השכינ' הקדוש'. אבל הרשעים מקבלין שפע מן הקליפות. וזה תמיהת הצדיק רבי ינאי אין בידינו לא משלות רשעים. שאין אנו נהנין מהם כלל וכלל לא ברוחניות שהם מקבלין שפע מן הקליפות ואנו נזונין מן השכינ' וגם בגשמיות אין הצדיק נהנה מרשע גמור. וכן ראיתי לצדיקים שלפעמים השליכו מעות רשע גמור לבית הכסא. ואף לא מיסורי הצדיקים. כמו שמבואר בגמרא תכלית היסורין הושיט ידו ליטול שתים ועלה אחת וביאר מרן ריב"ש זצ"ל שהמאמין שכל זה אינו במקרה אלא בהשגח' פרטיות ותיכף ירא וחרד ועושה תשוב' די לו ביסורים קלים אלו. וזהו תכלית של היסורין לשוב בתשוב' שלימ'. וכל זה הם יסורים של הצדיקים שהם יסורים קלים. ואעפ"כ אין לנו מיסורי הצדיקים. אלא יסורים גמורים ומרים והוא תמוה קיימת ואין אנחנו משיגין דרכיו: לכן יכולת ביד הצדיק להטיב עם הפדיון ע"י המעות.*ובליקוטי תור' וש"ס מהרי"א בהקדמ' מס' דברים כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יצחק אייזיק מזידיטשיב זצוק"ל ששמע מהרה"ק מוהר"ר יהודא צבי מראזלי זצללה"ה שראה את רבו וחותנו הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב אחר הסתלקותו ושאל אותו אם הוא כבר על מכונו בג"ע העליון. והשיב לו שאינו רוצה לילך למקומו עד שיתקן כל אנשי שלומו ויעמידם על מכונם בשורש העליון. כך סיפר הרה"ק מזידיטשוב בשם הרה"'ק מראזלי זי"ע (ואמר שמי שדבוק בחיים חיותו לצדיק אמת אחר פטירתו מזה העולם מראין לו את רבו והוא מוכרח לעשות לו טוב' בעה"ב) וסיים הוא ע"ז ואני נתיישבתי בדעתי למה לי הטורח הזה לאחר פטירתי מוטב שאתקן אותם ואעמידם על מכונם כ"ז שאני בעה"ז:
ועד"ז ביאר הפסוק בספר צמח דוד מהרב הצדיק הקדוש אבד"ק דינאב זי"ע אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמוני רחמיך כי דלונו מאוד. ע"ד המעש' המקובל בימי הקדוש רמ"מ מרימנאב זצללה"ה אשר באו נפשות ישראל מעולם העליון לפניו בקובלנא אשר הה"ק המגיד מזלאטשוב זצל"ה הוא למעל' בראש הב"ד ומאד מחמיר בעון המקרה ר"ל על כי קדוש וטהור הי' מימיו ולא טעם טעם חטא זה והועילו בקשתיהם ונתמנה אחר תחתיו. וחזרו לפניו לאמר לו יישר כחו כי היקלו מעליהם. כי העון הוא לפי הדור. וזהו בקשתינו שהעונות שנחשבו בדורות הראשונים אל יזכר לנו. כי המה היו גדולים במדרגתם אבל אנחנו דלונו מאוד ולפי קטנות המדריג' תיקטן העון:
ובספר שארית ישראל כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה מקארלין זצוק"ל שאמר שבשעה שאמר הבוחן ובודק גנזי נסתרות ראה שהוליכו נשמות שהיו שלש מאות שנה בג"ע לגיהנם. ועי' קונטרס אחרון לטעמי המנהגים בהשמטה לסעיף תתרכ"ג בד"ה ובצל"ח: אזור אליהו פ' תצא:
ובספר נצר חסד אבות פ"ד מ' ט"ו כתב דהצדיקים נוטלין השפע מן השכינ' הקדוש'. אבל הרשעים מקבלין שפע מן הקליפות. וזה תמיהת הצדיק רבי ינאי אין בידינו לא משלות רשעים. שאין אנו נהנין מהם כלל וכלל לא ברוחניות שהם מקבלין שפע מן הקליפות ואנו נזונין מן השכינ' וגם בגשמיות אין הצדיק נהנה מרשע גמור. וכן ראיתי לצדיקים שלפעמים השליכו מעות רשע גמור לבית הכסא. ואף לא מיסורי הצדיקים. כמו שמבואר בגמרא תכלית היסורין הושיט ידו ליטול שתים ועלה אחת וביאר מרן ריב"ש זצ"ל שהמאמין שכל זה אינו במקרה אלא בהשגח' פרטיות ותיכף ירא וחרד ועושה תשוב' די לו ביסורים קלים אלו. וזהו תכלית של היסורין לשוב בתשוב' שלימ'. וכל זה הם יסורים של הצדיקים שהם יסורים קלים. ואעפ"כ אין לנו מיסורי הצדיקים. אלא יסורים גמורים ומרים והוא תמוה קיימת ואין אנחנו משיגין דרכיו: לכן יכולת ביד הצדיק להטיב עם הפדיון ע"י המעות.*ובליקוטי תור' וש"ס מהרי"א בהקדמ' מס' דברים כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יצחק אייזיק מזידיטשיב זצוק"ל ששמע מהרה"ק מוהר"ר יהודא צבי מראזלי זצללה"ה שראה את רבו וחותנו הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב אחר הסתלקותו ושאל אותו אם הוא כבר על מכונו בג"ע העליון. והשיב לו שאינו רוצה לילך למקומו עד שיתקן כל אנשי שלומו ויעמידם על מכונם בשורש העליון. כך סיפר הרה"ק מזידיטשוב בשם הרה"'ק מראזלי זי"ע (ואמר שמי שדבוק בחיים חיותו לצדיק אמת אחר פטירתו מזה העולם מראין לו את רבו והוא מוכרח לעשות לו טוב' בעה"ב) וסיים הוא ע"ז ואני נתיישבתי בדעתי למה לי הטורח הזה לאחר פטירתי מוטב שאתקן אותם ואעמידם על מכונם כ"ז שאני בעה"ז:
ועד"ז ביאר הפסוק בספר צמח דוד מהרב הצדיק הקדוש אבד"ק דינאב זי"ע אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמוני רחמיך כי דלונו מאוד. ע"ד המעש' המקובל בימי הקדוש רמ"מ מרימנאב זצללה"ה אשר באו נפשות ישראל מעולם העליון לפניו בקובלנא אשר הה"ק המגיד מזלאטשוב זצל"ה הוא למעל' בראש הב"ד ומאד מחמיר בעון המקרה ר"ל על כי קדוש וטהור הי' מימיו ולא טעם טעם חטא זה והועילו בקשתיהם ונתמנה אחר תחתיו. וחזרו לפניו לאמר לו יישר כחו כי היקלו מעליהם. כי העון הוא לפי הדור. וזהו בקשתינו שהעונות שנחשבו בדורות הראשונים אל יזכר לנו. כי המה היו גדולים במדרגתם אבל אנחנו דלונו מאוד ולפי קטנות המדריג' תיקטן העון:
ובספר שארית ישראל כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה מקארלין זצוק"ל שאמר שבשעה שאמר הבוחן ובודק גנזי נסתרות ראה שהוליכו נשמות שהיו שלש מאות שנה בג"ע לגיהנם. ועי' קונטרס אחרון לטעמי המנהגים בהשמטה לסעיף תתרכ"ג בד"ה ובצל"ח: אזור אליהו פ' תצא:
1