טעמי המנהגים, ליקוטים ע״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 73

א׳טעם. מדוע בישראל היום הולך אחר הלילה ובאו"ה הוא להיפוך. י"ל ע"פ מאמר ז"ל שהצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה.*ועד"ז ביאר בספר דברי שאול המדרש הובא בספר יעלת חן אלמלא שמע המן לעצת אשתו לא הי' מפסיד. והוא תמוה דהא שמע לעצת אשתו. רק הכוונה דהנה זרש אמרה לו ובבוקר אמור למלך לתלות את מרדכי [הערת המדפיס: בספר ברית אברם. ויאמר המלך. ממ"ה הקב"ה להמן הכסף (מלשון נכסוף נכספתי) פי' מה שאתה כוסף על עם ישראל ומרדכי. זה נתן לך בעצמך. שהיא עצמו נתלה. לך בנימ' נ' שנתלה על ן'. והאומות נהרגו. והעם ישראל לעשות בו כטוב בעיניך. פי' מה שטוב בעיניך לעשות לך. היינו יקר וגדולה. זה בעצמו תעשה בעם מרדכי:] וכבר נודע שאוה"ע מונין לחמה וישראל ללבנה ולכך דקדקה לומר ובבוקר אמור למלך דהיינו שהצלחתו יהי' בבוקר. אבל המן בא בלילה שהרי בלילה נדדה שנת המלך והוא בא בלילה ואז הצלחת ישראל וז"ש אלמלא שמע המן לעצת אשתו לא הי' מפסיד.
ועי' בכור שור (ברכות) שכתב בשם אביו ז"ל איתא במדרשים שי"ב שבטי ישראל הם נגד י"ב שעות היום. ועשו וי"א אלופיו הם נגד י"ב שעות הלילה. נמצא אלוף אלה הוא נגד שעה ששית מהלילה. ולכן כתיב על אל"ה אני בוביה. פי' אחר אלוף אל"ה שהוא בגמר שעה ששית שהוא חצות הלילה אני בוכיה על החורבן:
וברשעים תחילתן שלוה וסופן יסורין. וידוע דהלילה מרמז על פורעניות ומדה"ד כמו שכתבו כל המקובלים וגם המקראות ומאמחז"ל מורים ע"ז. והיום על מדת הרחמים ולכך בישראל הוי תחלת הלילה והיום בסוף לרמז מתחילתן יסורין וסופן שלוה אבל באו"ה להיפך תחילתן יום היינו שלוה ואח"כ לילה לרמז דסופן יסורין. אמרי שפר:
1