טעמי המנהגים, ליקוטים פ״אTa'amei HaMinhagim, Miscellany 81
א׳טעם. שבכל מקום שדיברו חז"ל בעין הרע נקטו בלשונם לשון הזהב עין הרע ולא אמרו עינים רעות. משום דהנותן ע"ה לא יתכן א"ל שיסגור עין אחד ויכוין להטיל עין הרע באחד כי בהיותו בב' עינים הוא צלם אלהים ואינו שולט אך כשסוגר עין אחת מתלבש בסט"א ושולט עין הרע זה ת"ד. ובהכי ניחא לשון רז"ל דנקטי עין הרע כי לא יחול עין הרע כ"א בעין אחת שמתלבש בסט"א. ולכן קפדי רז"ל לומר עין הרע עינא בישא. וקרא הכי כתיב. בין פורת עלי עין. משום דעין הרע מוכרח שיהי' בעין אחד ונקטי' גם לענין טובה עין טובה ולישנא דקרא נמי וטוב עין הוא יבורך. וגם אז"ל כל הנותן בעין יפה הוא נותן. ויש טעם בדבר עד"ה. הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ בשיטתו לברכות דף מ"ז ע"ג.
1