טעמי המנהגים, ליקוטים צ״בTa'amei HaMinhagim, Miscellany 92
א׳טעם שקרא רבינ"ו הקדוש לכל חלק מהסדר מסכת. כי מַסֶכֶת נקרא אותה הכלי שהאורג משליך עם החוט (של השתי בתוך הערב) ממזרח למערב ואח"כ ממערב למזרח ובכל פעם ע"י ההחזרה נארג הבגד יותר כך נקרא כל חלק מן תורה שבע"פ בשם מסכ"ת להורות שלא יאמר האדם כבר גמרתי החלק הזה ואין מן הצורך עוד לחזור עלי' רק הפוך בה וחזור עליה ובכל פעם תמצא בה חדש כעין המסכ"ת שבכל פעם שחוזרת אורגת יותר. והיה ברכה להגאון הקדוש מדינוב זצוק"ל:
1
ב׳ובהעמיק יותר הנה אין קץ לתורתינו. ע"כ כל חלק ממנה אין לו גמר ותמיד נעוץ סופה בתחילתה כמו מלאכת (המסכ"ת) כשמגעת אל הסוף חוזרת לראש. ע"כ המנהג הנהוג בישראל בסיום מסכ"ת לומר איזה דרוש לנעוץ סופה בתחילתה הדר"ן על"ך. שם:
2