טעמי המנהגים, ליקוטים צ״גTa'amei HaMinhagim, Miscellany 93
א׳טעם. למה ישראל כשהם לומדין מתנוענעין ואומות העולם אינם מתנוענעין. לפי שנשמותיה' של ישראל הוא מאור של מעלה דכתיב נר ה' נשמת אדם והנה הנר טבעו תמיד שהוא מרחף ומתנוענע סביב הפתילה ואינו נח לעולם כך ישראל שנשמותיהם נאצלה ודבוקה בנר י"י של מעלה לכך מתנוענעים תמיד כשעוסקים באור תורה*והלימוד צריך להיות שלא לקנטר עי' ש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ט. ובס' נצר חסד אבות (פ"ד) כתב על מאמר אל תעשם עטרה להתגדל בהם וז"ל אל תלמוד נגלות התור' לקנטר קרדום לחפור ולבייש בני אדם להלבין פניהם לשפוך דמם כדרך הלומדים עם סם המות שקש' ארס שלהם ארס נחש הקדמוני כמו שסיפר מרן אלקי הבעש"ט זצ"ל שבערי אשכנז הי' צדיק אחד ואמר קודם פטירתו שימות במיתה משונה ע"י רוצחים וכבר הוא הי' מאה פעמים בעולם הזה ובכל פעם נהרג שהוא הי' בזמן המקדש ראש סנהדרין חריף וחכם ולמד בסם המות של תור' והוא הי' הראשון שהכה על לחי ופנים של זכריה הנביא ואמר אתה עם הארץ מתנבא בנביאות ועל ידו נפלו עליו עמי הארץ רשעים גמורים והרגו אותו וצוה שיכתבו על מצבתו פ"נ מי שהרג זכריהו הנביא ואמר שכבר הוא מתוקן והי' מספר מרן זה לתוכחת מוסר האיך יזהר מלימוד תור' שלא לשמה ומסם המות מים המרים של לומד תור' לקנטר כי עיקר לימוד התור' ללמוד עכ"פ לשם מצות בוראו: אבל האומות שאין נשמותיהם מנר י"י לכך אינם מתנוענעים. זהר במדבר עמוד ת"ג:
1