טעמי המנהגים, ליקוטים צ״דTa'amei HaMinhagim, Miscellany 94
א׳במדרש הפליאה השגור בפי כל ומובא ביד אליה' פי' על עשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק ב' פרק י"ז וגם בעיקרים. למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבוא. והתורה לא תשתנה חלילה*ובספר אור החיים שמיני י"א כתב וז"ל והוא גרה לא יגר. פי' תנאי הוא הדבר כ"ז שהוא לא יגר אבל לעתיד לבוא יעלה גרה ויחזור להיות מותר ולא שישאר בלא גרה ויותר כי תור' לא תשונה:
ובספר כתר שם טוב פי' מה שאמרז"ל כי תור' חדש' מאתי תצא. הלא לא יחליף ולא ימיר דתו וכו'. אלא לפי שעתה נתלבשה התור' בספורי מעשיות כגון דלבן ובלעם. ולע"ל יחודש איך דבר הכל מאתו מבנין עולמות העליונים ותחתונים. וז"ש תורה חדשה מאתי תצא אפרש הפי' איך מדבר הכל מאתי:
ובספר מנחם ציון פ' שמיני כ' דקודם חטא אדה"ר לא הי' דבר טמא שכל מה שברא הקב"ה. נברא בתכליתו ליהנות ממנו לכל דבר שראוי הן לאכיל' או לסחור' ולא נברא שום דבר בחנם. רק בעבור שלא עלתה בידו לקיים הציווי ע"י כך נתגשמו מינים הרבה ונאסרו לנו בתוה"ק לבל נטמטם בהם עד היום האחרון אשר יערה עלינו רוח ממרום ישפוך את רוחו על כל בשר ועתיד חזיר ליטהר:
ובספר הנותן אמרי שפר להרב הצדיק הקדוש מדיניב זצוק"ל כ' על מדרש הפליא' ואת החזיר למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיתרו. ובמדרש שלנו אי' שכל הדברים הטמאים יהיו מותרין לעתיד ע"כ. כי א' מהטעמים למה שנאסרו דברים הטמאים. הוא עבור שאין בכחנו לברר מהם את חיות ני"ק שבהם והמה מטמטמים את הלב. והנה בעת מלחמתם מלחמת ד' מלחמת מצוה הי' כחם כח עוז בענין הבירור לכן הותר להם קדלא דחזירא. לכן לעתיד יהי' להם זה הכח אף שלא בשעת מלחמה וזהו שעתיד לחזור להיתרו. ועי' טעמי המנהגים ח"א סעיף שי"ב: דאיזו היתר יהי' לחזיר יותר משאר דברים הטמאים. והראה לי ידידי הרב הגדול החריף וכו' מוה' אורי זאב ז"ל דיין ומו"צ דפה לבוב דברי הריטב"א קדושין דף מ"ט ע"ב בד"ה תשעה וז"ל זה אדום כדכתיב בו יכרסמנה חזיר מיער ועליהם אמרו בהגדה למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבא. והוא דבר יקר מאד:
ובספר כתר שם טוב פי' מה שאמרז"ל כי תור' חדש' מאתי תצא. הלא לא יחליף ולא ימיר דתו וכו'. אלא לפי שעתה נתלבשה התור' בספורי מעשיות כגון דלבן ובלעם. ולע"ל יחודש איך דבר הכל מאתו מבנין עולמות העליונים ותחתונים. וז"ש תורה חדשה מאתי תצא אפרש הפי' איך מדבר הכל מאתי:
ובספר מנחם ציון פ' שמיני כ' דקודם חטא אדה"ר לא הי' דבר טמא שכל מה שברא הקב"ה. נברא בתכליתו ליהנות ממנו לכל דבר שראוי הן לאכיל' או לסחור' ולא נברא שום דבר בחנם. רק בעבור שלא עלתה בידו לקיים הציווי ע"י כך נתגשמו מינים הרבה ונאסרו לנו בתוה"ק לבל נטמטם בהם עד היום האחרון אשר יערה עלינו רוח ממרום ישפוך את רוחו על כל בשר ועתיד חזיר ליטהר:
ובספר הנותן אמרי שפר להרב הצדיק הקדוש מדיניב זצוק"ל כ' על מדרש הפליא' ואת החזיר למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיתרו. ובמדרש שלנו אי' שכל הדברים הטמאים יהיו מותרין לעתיד ע"כ. כי א' מהטעמים למה שנאסרו דברים הטמאים. הוא עבור שאין בכחנו לברר מהם את חיות ני"ק שבהם והמה מטמטמים את הלב. והנה בעת מלחמתם מלחמת ד' מלחמת מצוה הי' כחם כח עוז בענין הבירור לכן הותר להם קדלא דחזירא. לכן לעתיד יהי' להם זה הכח אף שלא בשעת מלחמה וזהו שעתיד לחזור להיתרו. ועי' טעמי המנהגים ח"א סעיף שי"ב: דאיזו היתר יהי' לחזיר יותר משאר דברים הטמאים. והראה לי ידידי הרב הגדול החריף וכו' מוה' אורי זאב ז"ל דיין ומו"צ דפה לבוב דברי הריטב"א קדושין דף מ"ט ע"ב בד"ה תשעה וז"ל זה אדום כדכתיב בו יכרסמנה חזיר מיער ועליהם אמרו בהגדה למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבא. והוא דבר יקר מאד:
1
ב׳ע"ד זה אמר טעם. מה שאומרים העולם כי השממית הביאה אש לביהמ"ק. כי איתא במדרש (משלי ל') שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך. שממית זו אדום והיא בהיכלי מלך ששרף והחריב מקדשו של ממ"ה הקב"ה:
2
ג׳לחזור להיתרו. ובשם היהודי הקדוש מפרשיסחא זצוק"ל שכתב על טעם הקדמונים באיסור אכילת עופות טמאים מטעם שמזגן רע ומולידים טבע רע באדם האוכלם. דלכאורה מפרש"י ז"ל על והחסידה שעושאת חסד עם חברותיה היא סותר לטעם זה. ואמר כי גם רש"י מודה לטעם הנ"ל וכוונתו שעושה חסד רק עם חברותיה ולא עם בני חבורה אחרת שעומדים באכזריות למולם וזהו הטבע ומזג רע שלהם:
3