טעמי המנהגים, עניני רפואות ל״גTa'amei HaMinhagim, Remedies 33

א׳קדחת
סימניה. קור. חום. מהירות הדפק. עיפות. השתנות מראה השתן. המקרים האלו נמשכים או בכל משך הקדחת ובמדריגה אחת. או כמו שהיא לרוב פעם יתגברו. ופעם יחלשו.

ב׳המחלה נמשכת מן &1 עד &7-14-21-28 ימים. הימים האלה כאשר לרוב בהם תגמר המחלה נקראים גבולים הכרעיים (קריזיס).

ג׳כל חולה קדחת צריך לשכב ולנוח. והשכיבה פועלת בקלת המחלה. את סיבוב הדם היא מביאה לקו השוה ואת הדפק היא משקטה ובזה הוא עוזר להטבע להוציא לאור הכרעת המחלה (קריזיס) בשלימות הראוי. בכלל נוכל לומר ששכיבת החולה במטתו היא תנאי הכרחי ברפואת כל חולי קדחת:

ד׳כל חולה קדחת צריך שישתה בשפע והטבע בעצמה דורשת והעד מהתעוררות הצימאון בכל חולה קדחות. השתי' צריכה שתהא מים זכים או מי בשול שעורים מי גריסין (גרופין) אי מי פירות:

ה׳חולה הקדחת צריך למנעו מאכילה, החולה לא יאכל שום מאכל מזין כי אין בכח האיסטומכא לבשלו. מה שיאכל ישאר בו בלתי מבושל ויתהפך לחומר בלתי נקי. מי שמאכיל חולי הקדחת היא מזין את המחלה ולא את החולה. ועכ"פ נוכל לתת לו רק מין ממזון מימי מרק קלוש עם גריסין (גרופין) או רק מי פירות. מאכלי בשר מגבירים את מעמד הקדחות:

ו׳האויר בחדר שהחולה שוכב בו צריך שיהי' תמיד מקורר ונקי. ובזה הוא ממעט תנועת ותגבורת הקדחת ושומר מלעבור לתכונת הדלקת ולרקבון אויר בלתי נקי אויר חם אויר סגור היא בעצמו יוכל לגרום שהמחלת קדחת פשוטה תעבור לקדחת רקבות. מזג האויר לא יהי' יותר מן 13& עד 15& גראדין. והיותר טוב ומועיל לנקות האויר הוא ליתן שיעבור אויר חדש להחדר שהחולה מושכב. וטוב לזלף (אויסשפריצין) החדרים בחומץ ייני (וויין עסיג).

ז׳חולה הקדחות. צריך שיתכסה כראוי אבל לא במכסה כבד. ישכב על כר של עור הממולא בשער עזים (מאטראץ) ולכסות עצמו במכסה צמר. כרים מנוצות (פעדערק) מזיקים:

ח׳ההכרח שיהי' לו הרקת הגוף (שטיהל גאנג) עכ"פ פעם ביום. ובאם שכלכול הפירות לא יפעלו בו הפני' יופקד לעת ערב חיקן מרכך (ערווייכענדעם קליסטור) או חיקן עם שמן. וטוב לסוך אותו איזה פעמים עם חומץ יין (וויין עסיג). וע"ל דף נ"ה ע"ב.

ט׳דרכי הרפואה מהפראפעסאר הופעלאנד באקאדעמיע דברלין:

י׳העיטוש בחוליים הנושנים לבד חולי החזה והריאה. הוא אות טוב. כי מורה על בישול וחוזק כח הדוחה אשר במוח. פרקי משה.