טעמי המנהגים, עניני סגולות י׳Ta'amei HaMinhagim, Segulot 10

א׳מים קרים על נפש עיפה
מי שצמא ועיף לא ישתה חמין וקרים עד שירחץ מעט במים קרים על דפקיו שבשתי ידיו ואז לא יזיק אותו השתי'. בוצינא דנהורא וכן הוא בספר דברי' נחמדי' להגאון הקדוש מדינוב זללה"ה:
1
ב׳לכל כויה. בין באש בין ברותחי'. תיכף ומיד יאמר בכונה גדולה יברכך ה' וישמרך ג' פעמי'. יאר ה' פניו אליך ויחונך ג"פ. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ג"פ. בדוק ומנוסה. עבודת הקודש כף אחת:
2
ג׳סגולה המצילות את האדם מלבוא לידי חטא. יצייר לפניו מיד בהתעוררו משנתו לקום אותיות שמו ואותיות נשמה בשילוב כמו מי שנקרא יעקב יצייר לפניו ינעש"קמבה וכיוצא בזה בשאר שמות. ונמצא שהוא הקדים עצמו ואחז בנשמתו*ובקיצור של"ה כתב כן בשם כ"י על שם ספר רכב אליהו שתיכף אחר שאמר מודה אני לפניך ישלב אותיות נשמה עם שמו כדי שיגבר על השטן. כי שטן במספר קטן י"ז וכן נשמה במספר קטן י"ז וכל הקודם זכה כנ"ל. ואם שמו הוא ה' אותיות או יותר כגון אברהם יצרף בפעם רביעי ב' אותיות ה' מ' ואח"כ אות ה' של נשמה: אור צדיקים:
3
ד׳סגולה. שלא ינזק כל אותו היום. יעמוד עם רגל ימין מחוץ למפתן הבית. וברגל שמאל מבפנים ויאמר בשם אלהי ישראל ובשם אגל"א. קיצור של"ה:
4
ה׳קרע שטן. הוא טוב למי שדעתו מטורפת עליו או מפני רוח רע או מפני שטן ומזיק. כותבין שם זה ותולין בצוארו ויתרפא. ס' רזיאל המלאך.
5
ו׳טובה טיפת צונן שחרית. לתת בעיניו. ורחיצת ידים ורגלי' בחמין ערבית. נמי מאירה העינים. מכל קילורין (אויגין זאלבע) שבעולם. שבת דף ק"ח ע"ב:
6
ז׳אתרוג מסיר כל הכתמים בהתגרר בשר האתרוג בהם והבגדי' אשר נכתמו אם יתגוררו בו ישוב בצבעם האחד. והעסיס הנעשה ממנה מחזיק הבטן ומסיר הצמא. ראיתי באיזה ספר:
7
ח׳אם ישים בארגז מים. העכברים לא יקלקלו הבגדי'. כי כל מה שמקלקלין הוא מפאת צמאון. עי' ש"ך ח"מ סי' רצ"א ס"ק י"ט בשם מהרש"ל:
8
ט׳סגולה למי שמתים בניו ח"ו. יקרא לבנו אשר יולד לו בן ציון ויחיה. שם הגדולי' להגאון הקדוש מוהר"ר חיד"א זצוק"ל מערכת ב' בק"א סק"א בשם קדוש א' כ"י משם ירושלמי:
9
י׳שם יל"י. הוא מסוגל להעלאת ניצוצין מתוך הקליפות ומיד הם מתבטלים. ויוצא מפסוק י"י "ילחם "לכם. ומפסוק י"י "לאורך "ימים. והוא מסוגל לרפאות החולה בסוד שארז"ל "יהב "ליה "ידא. ר"ת זה השם ואוקמיה. עיין בזוהר בשלח ובליקוטי הש"ס להאר"י ז"ל. והוא שם השני מע"ב שמות*ובספר מדרש תלפיות אות א' כתב על מה שאמרו בגמ' שאמר לחבירו הב לי ידך כי הוא שם היוצא מפסוק ויסע כדאיתא בזוהר פ' וישלח והשם שם כסדר זה יל"ה אך החכם הפך אותיות השם וכשמזכירים השם בהיפוך אותיות פועל מיד כנודע שהנה ראה לחולה שגברו עליו יסוד המים ויסוד העפר וכשגוברים אלו היסודות על יסוד האש מיד מת לפי שהחום טבעי הוא חיות הגוף כנודע לכן הפך השם כזה הל"י להגביר יסוד האש על יסוד המים והעפר לפי שאות ה' היא אות מיסוד האש ואות ל' מיסוד המים ואות י' מיסוד העפר לכן הפך אותיות השם כזה הל"י לשים אות ה' שהיא מיסוד האש על אות ל"י שהם מיסוד מים ועפר כדי להמשיך עליו החום טבעי ולזה אמר לי' "הב "לי "ידך לכוין בשם זה: . עיין אגרא דפרקא אות קע"ד. ועי' קונ"א לט"ה בהשמטה לסעיף ר"א בד"ה ראיתי:
10