טעמי המנהגים, עניני סגולות י״בTa'amei HaMinhagim, Segulot 12

א׳בעד חולי נופל ר"ל
צו מאכין בכל שבוע קאנע אויס רימיאניק עם מעט מי רגלים. צו נעהמין איין מסקט-קאהל אין דארך ציהען איין חוט משי אדום (איין רויטען זיידינע פאדים) אין צו הענגען איהם על הצוואר. גם צו רייכערין בכל יום מיט עשב שקורין (איזעפיק) ובלשון הקודש נקרא איזוב. גם צו לייגען אין וויגעל אריין צי קאפינס ט' חתיכות ברזל. ניט צי געבין קיין גבינה וחלב ודגים גם ניט צי זיין בשעת אפיית הלחם*ועי' פתחי תשוב' סי' שע"ב סק"ח שכתב בשם תשו' חת"ס סי' של"ט ע"ד כהן שיש לו חולי נכפה ר"ל מסוכן מאד ולפעמים נופל באחת הפחתים ונמצא בספר שיתן ידו ליד של מת ויאמר לחש קח ממני החולי שאינו מזיק לך ולי אתה מטיב וכבר ניסה אחד רפואה זו ונתרפא. אם מותר הכהן לסמוך לטמא עצמי במגע של מת. והעלה אף שנרא' שאין הרפוא' בדוקה יש להתיר לעשות פעולה הנ"ל אם יארע יום שמת עליו מת ישראל בשכונתו באופן שנטמא באותו יום ושוב יש לסמוך ארש"י ור"ת כו' ע"ש: . ספר קישוטי כלה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר נטע משינאווי אשר העיד עליו הרב הצדיק הקדוש ר"ר שמעלקא אב"ד נ"ש שהוא אחד מל"ו צדיקים:
1
ב׳הלב מדג. יועיל להקטיר על גחלת של אש לאדם שיש בו רוח רע או רוח שדים ועי"ז ינוסו ממנו. ס' זכירה בשם ס' טובי בן טוביאל:
2
ג׳סגולה לשווינדיל יקח עניס ויניח על גחלים ותעשן ראשו עליו. גם ישים עניס בכל מאכל וילעוס עניס. שם.
3
ד׳סגולה ליטול מהיד ווארציל. יקח מרה מבהמה וימשח על מטלית ויניח על היד ונופלין מעצמן. שם:
4
ה׳ליבלת. והיא בשר העודף ע"ג העור. ויותר בידים וברגלי' והם משני מינין או רכה או קשה. יטיחום ברפואות המיבשות. כגון בשמן נרד ואח"כ יפזר עליהם אפר מצפרני פרסות הבהמה שחוק. או ימשחנה בכבד של תרנגולת ואח"כ יטמין הכבד באשפה וכשיכלה הכבד תכלה היבלת. או ימשחנה בדם היונה חם מיד כשישחטנה. שבילי אמונה:
5
ו׳סגולה לילד כשיגיע זמן גדלת שיניו. ימרחו בשר השיניים בחמאה או שומן מן התרנגולת. או תתלה בצוארו שן סוס או שן כלב*ובספר פרקי משה להרמב"ם ז"ל מאמר כ"ב כתב מוח הכבשה אם ימשח בו חניכי הנערים יקל צמיחת השנים בלא כאב: . שם:
6
ז׳התופר בידיו כשהוא מלובש קשה לשכחה ולשם רע וסגלתו יטול קוסי' בפיו בשעת תפירה (או חוט) ויאמר ה' ישמרני מכל רע. ס' זכירה בשם מ"כ:
7
ח׳דבורים אם תבשלם ואיזה אבר שתרחיץ במי' ההם מתעב' האבר ובלי כאב כלל וכדי שיחזור האבר כמקודם ישים עליו צרי אלטריא"קה בלע"ז. שבתי מוסר פ' י"א:
8
ט׳אם תתלה עליך שן מכלב לא תדבר בשינה. ס' זכירה:
9