טעמי המנהגים, עניני סגולות ט׳Ta'amei HaMinhagim, Segulot 9
א׳סגולה למקשה לילד
לומר לה זה הפסוק וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא. בדוק ומנוסה. ויכתוב משה פ' בא בשם בחיי.*וכתב שם שהוא עפ"י מה דאיתא במדרש ש"ט לקחת לו גוי מקרב גוי מלמד שהיו ישראל נבלעים בתוך מעים של מצרים כמד"א והקרב והכרעים. והוציא קב"ה אותם כעובר הנשמט מתוך רחם של אשה. ולפי שהי' ישראל נבלעים בתוך רחם שלהם. היינו רחם של סטרא אחרא. הי' משה אומר לפרעה שיאמר זה כדי שיצאו מתוך רחם שלהם כאשה המקשה לילד ע"כ:
ובספר בני יששכר (חודש תשרי) כ' בשם המקובלים כל יולדת שבעולם הווין לה ע' חבלים בחודש התשיעי והנה היולדת כשאיני יולדת למקוטעין רק ממלאת ימי הריוכה. הנה כל החבלים אשר יש לה בחודש התשיעי הנה באים לה לאט לאט. ואינם מתישים אותה כ"כ. משא"כ כשקרבת זמן לידתה יום או יומים בחודש התשיעי הנה באים לה כל החבלים תכופים יחד זא"ז יגדל כאבה וצערה עד מאד:
לומר לה זה הפסוק וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא. בדוק ומנוסה. ויכתוב משה פ' בא בשם בחיי.*וכתב שם שהוא עפ"י מה דאיתא במדרש ש"ט לקחת לו גוי מקרב גוי מלמד שהיו ישראל נבלעים בתוך מעים של מצרים כמד"א והקרב והכרעים. והוציא קב"ה אותם כעובר הנשמט מתוך רחם של אשה. ולפי שהי' ישראל נבלעים בתוך רחם שלהם. היינו רחם של סטרא אחרא. הי' משה אומר לפרעה שיאמר זה כדי שיצאו מתוך רחם שלהם כאשה המקשה לילד ע"כ:
ובספר בני יששכר (חודש תשרי) כ' בשם המקובלים כל יולדת שבעולם הווין לה ע' חבלים בחודש התשיעי והנה היולדת כשאיני יולדת למקוטעין רק ממלאת ימי הריוכה. הנה כל החבלים אשר יש לה בחודש התשיעי הנה באים לה לאט לאט. ואינם מתישים אותה כ"כ. משא"כ כשקרבת זמן לידתה יום או יומים בחודש התשיעי הנה באים לה כל החבלים תכופים יחד זא"ז יגדל כאבה וצערה עד מאד:
1
ב׳עוד להנ"ל. לומר מזמור לתודה. ליקוטי מהר"ן:
2
ג׳סגולה גדולה לאדם שהוא בצער הן יחיד או רבים וכן ליולדת המקשה לילד יאמר מזמור כ' יענך ה' ביום צרה. י"ב פעמים ויכוין לשם יב"ק ד"פ ואח"כ יאמר תמני' אפי כל הפסוקים באותיות משמה כגון שמה רחל יאמר פסוקים המתחילין ברי"ש ובחי"ת ובלמ"ד. ואח"כ כל הפסוקים המתחילין באותיות משם קר"ע שט"ן ואח"כ יהי ר"מ תמצא בש"צ ובקיצור של"ה בסופו:
3
ד׳סגולה לאשה שהיא מקשה לילד שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. גם תלחוש לה באזנה אותיות פא ואו עין הא. אשה שאוכלת צנון בעיבורה תלד בקישוי. שם:
4
ה׳סגולה למפלת שתמכור עיבורה. שם:
5
ו׳להרבות חלב של אשה כתוב על צד ימין אימי"ה תימ"ה ולצד שמאל כתוב אלו שמא"ל אמא"ל ויונק הנער. בחון. מדרש תלפיות אות ה' מכ"י:
6
ז׳ובספר הברית ח"א מאמר י"ז כתב מעשה רב במדינת ענגילאנד. באשה אחת שילדה. ולא הי' הולד רוצה לינק כמה ימים. עד שנלאו הרופאים למצוא תרופה. ובא רופא מומחה לרבים ושאל את האם אם לא הי' דבר שהתאוה בעת הריונה ולא השיגה. ותען ותאמר אמת הדבר. כן הי'. ומאכל לפתן הי'. ותיכף צוה הרופא לבשל לפתן. ולקח ממנו מעט באצבעו. ונתן על שפתי הילד ומצץ ולקק הילד אצבעו ותיכף אחרי כן התחיל לינק כדרך כל התנוקות:
7
ח׳סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן הוא שיאכלו בכל מוש"ק איזה דבר לשם מצות סעודת מלוה מלכה. ואף גם יאמרו בפה מלא לשם מצות סעודת מלוה מלכה. ועי"ז יולדו בנקל בעזהשי"ת. בשם הרב הצדיק הקדוש רבי אלימלך זצוק"ל:
8
ט׳מסוגל יותר לבנים שיתקיימו אצלו. להיות רחוק מהם. היינו לבלי להיות דבוק בהם הרבה ולהשתעשע בכל פעם. רק לבלי להסתכל עליהם. רק מה שצריכים לחנכם בעבודת השי"ת כשמתחילין להתגדל. אבל לא להשתעשע בהם הרבה. ליקוטי עצות:
9
י׳סגולה כשנכנס לבית חדש לגור יכניס לשם חרב או סכין או שאר כלי זיין וסימן לדבר ב"ח"ב"מה יבנה בית כלי חמס מכרותיהם חרבותיהם מגורותיהם.*הרוצה ליסע ממקום למקום או מבית לבית אלו ימים בחודש הם טובים. ב' בחודש. או ד'. או ט'. או. ט"ו. ט"ז. כ"א. כ"ז. כ"ט בחודש. אבל יום א'. וג' כ"ה בחודש אינן טובים ושומר נפשו ירחק מהם. עי' שבט מוסר פ' ל"א. ובס' זכירה כי דסי' אג"ה אינן טובי"ם:
ובספר תו יהושע כתב וז"ל יזהר כשיצא מהבית אשר דר שם לדור באחרת ועתה רוצה לחזור ולדור בבית הראשון שיצא משם. אזי לא ישוב לדור בה עוד הפעם עד שיעבור שבע שנים ואם הניח איזה דבר בבית הראשון יש להקל. ויש מקילין אף שלא הניח שום דבר בבית הראשון רק אם הי' בדעתו בעת שיצא שישוב באיזה זמן מה בחזרה לבית זה אזי אין קפידא כ"כ. ואם לבו נקפו אזי העצה שיעכב שלא לשוב לדור מספר שבע' ימים או שבע' שבועות ויתפלל להשי"ת שיהי' מספר הימים שעכב תמורה על השבע שנים או שיניח בהבית הראשון תרנגול זכר ונקבה ויהי' שם שבעה ימים ואז ישוב לדור שם בלא שום מיחוש כלל כמבואר כ"ז בשו"ת אמרי אש ובשו"ת חת"ס וכן פסק הגאון מהרי"ש נ"ז אב"ד דק"ק לבוב ז"ל עכ"ל: הנהגות ישרות מס' ליקוטי מהר"ן.
ובספר תו יהושע כתב וז"ל יזהר כשיצא מהבית אשר דר שם לדור באחרת ועתה רוצה לחזור ולדור בבית הראשון שיצא משם. אזי לא ישוב לדור בה עוד הפעם עד שיעבור שבע שנים ואם הניח איזה דבר בבית הראשון יש להקל. ויש מקילין אף שלא הניח שום דבר בבית הראשון רק אם הי' בדעתו בעת שיצא שישוב באיזה זמן מה בחזרה לבית זה אזי אין קפידא כ"כ. ואם לבו נקפו אזי העצה שיעכב שלא לשוב לדור מספר שבע' ימים או שבע' שבועות ויתפלל להשי"ת שיהי' מספר הימים שעכב תמורה על השבע שנים או שיניח בהבית הראשון תרנגול זכר ונקבה ויהי' שם שבעה ימים ואז ישוב לדור שם בלא שום מיחוש כלל כמבואר כ"ז בשו"ת אמרי אש ובשו"ת חת"ס וכן פסק הגאון מהרי"ש נ"ז אב"ד דק"ק לבוב ז"ל עכ"ל: הנהגות ישרות מס' ליקוטי מהר"ן.
10
י״אלכנות את החולאת על שם מין אחר. למשל שיאמר שאין החולאת כמו שחושבין רק שהוא ע"י תולעים. בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"א מסטרעטין זצוק"ל. וזה נרמז בפסוק הנני גורש מפניך וכו' והכחדתיו היינו דיש סגולה לבעל החולאים רעים הבאים ע"י הקליפות ושרים של הז"א לכחד את החולאת ולכנותו בשם אחר:
11
י״בסגולה באם יש לאדם ח"ו חולה בתוך ביתו יקבל ע"ע אשר בעת ישוב החולה לאיתנו הראשון אזי יעשה ביום ג' הראשון מימי השבוע לנשמת הושע בן בארי סעודה עבור ת"ח ויראי ה' ויותר טוב שיקבל החולה בעצמו הקבלה הנ"ל. קודם הקבלה יאמר המקבל השני פסוקים מישעי' קאפיטל ח'. וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובת ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלא עם אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתי'. לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר ע"כ.*והנה עוד קודם הי' הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם זיסיא מהאניפאלי זצוק"ל זי"ע ועכ"י אומר תמיד בעת אשר חלה ונפל למשכב הפסוק סעדני ואושעה. והי' מפרש סעדני היינו עשו עלי כלומר בשבילי סעודה לת"ח ויראי ה' למען ואושעה מחליי: בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל:
12
י״גסגולה לחולה להסתכל על הציצית. שם:
13
י״דלידע הגנב. קח קלף העשוי לספר תורה או לתפילין וכתוב עליו עוף עוף עוף ותלה הקלף בצואר תרנגול לבן מיד יעלה על ראש הגנב או ישוך.*ובספר תולדות אדם כתב. קח חתיכות קטנות של קלף כשר וכתוב על כל אחד ואחד מהחשודים וקח כלי חרס מלא מים ותן הכתובים בתוכה ואמור עליו מזמור י"ט בתהלים ג"פ. ואותו השם של הגנב יורד למטה. בדוק ומנוסה בעז"ה: מדרש תלפיות אות ג'.
14
ט״וסגולה למי שנטבע במים ב"מ ולא נודע איה מקומו. אם יזרקו קערה מעץ על פני המים ויניחוה צפה מאליה עד המקום שתנוח מעצמה אז במקום ההוא שמה יהא הנטבע. יוסף אומץ דף ר"ה. וכתב שם שמעתי שע"י סגולה זו מצאו בנהר איש אחד שהי' שמו מאיר חתנו של טעבלין דוד הסמוך לפידקאפ'. ואם אמת הדבר הוא סגולה וענין נפלא להתיר אשת הנטבע בנהר שלא תצטרך לשבת עגונה עכ"ל:
15