טעמי המנהגים א׳Ta'amei HaMinhagim 1
א׳בעז"ה אתחיל לפרש טעמי המנהגים כפי מה שהורו לנו חז"ל את הדרך אשר נלך בה:
1
ב׳טעם. שתקנו נט"י בבוקר. משום דבשחרית נעשה כברי' חדשה שנאמר חדשים לבקרים ע"כ תקנו נטילה בעת ההוא. (ב"י סי' ד') עוד טעם. שרוח רעה שורה עליהם. (זהר פ' וישב):
2
ג׳קונטרס אחרון
שרוח רעה שורה עליהם. עי' שערי תשובה סי' א' סק"א וז"ל בברכ"י כתב דאם אירע שהמים רחוקים ואין לו מי שיקרבם אליו. נהגו קצת מבעלי הנפש שהולכים פחות פחות מד"א. ולא נהירא ועדיף שילך במרוצה שלא להשהות ר"ר השורה על ידיו ע"ש. ובעטרת זקנים סי' ד' כתב בשם הזוהר דההולך ד' אמות בשחרית קודם שנטל ידיו חייב מיתה.
ובספר אגרא דפרקא אות ט' כתב בשם דודו זקינו סבא קדישא מהרמ"ז זצוק"ל הא דאין רשאי לילך ד' אמות בלי נטילה שחרית. יש ליזהר שלא להציג רגליו על הארץ בלא נטילה כי בהציג רגליו על הארץ בלא נטילה אזי ח"ו כל חמוה הרע. שבנפש הבהמיות. רודף אחריו להסיתו. ואמר ע"ז רמז הפסוק יתיצב על דרך לא טוב. אזי ח"ו רעה לא ימאס ע"כ. וכתב שם טעם לזה. משום דהנה בעוד הרוח מסאבה שורה על ידי האדם אין ליתן לו שיעור קומה.
ועי' בש"ע הרב סימן ד' סעיף ב' שצריך ליזהר מאד שלא ליגע קודם נטילה בשום מאכל או משקה שלא לטמאם. ונהגו להקל בנגיעת הקטנים שלא הגיעו לחינוך שלא נכנס בהם נפש הקדושה. וכן לנגיעת הנכרים אין לחוש. והנזהר מנגיעת הקטן מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו ע"ש.
ובענין אם יכול לברך כנגד מי הנטילה. כתב בהפר ברכ"י דמנהג החרדים אל דבר ה' שלא לקרות ולברך כנגדם. ובספר עבוה"ק כתב שיכסה הכלי שבו המים שרחץ ידיו כי הם מים טמאים והם יותר ממי רגלים. ובזוהר וישב דף קפ"ד כתב שאל ישהה המים הטמאים בבית ע"ש. ובס' נחלה לישראל כתב ששמע ממרן הגאון הקדוש מסאנץ זצוק"ל שבעל עבוה"ק חזר ממש"כ שאסור לקרות כנגדן. ובספר אשל אברהם להגאון הק' מבוטשאטש זצוק"ל סי' ד' כתב דשייך בזה ביטול ברוב:
ובשם הגאון הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שהנושא מתוך הבית את הכלי עם מימי הרחיצה מנט"י שחרית ושופכין לחוץ היא מסוגל ליראת שמים ע"כ. ע"כ טוב למעט תיפלה מתוך ביתו כל מה דאפשר:
כתב בספר קב הישר פ"ג וז"ל נוהגים אנשי מעשה להתפלל תיכף אחר ברכת נטילת ידים תפלה זו. אל אלהי הרוחות. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתעמוד לנו זכות אברהם יצחק יעקב להציל אותנו ואת זרעינו מכל פשע ועון כדי לקיים מצות תורתך הקדושה בלי שום מחשבה זרה. וטהר לבנו לעבדך באמת ובתמים אמן. ואל תהי מצוי. ברכה זו קלה בעיניך כי מצאתי תפלה זו בחבור הראשונים בימי רש"י ז"ל אשר קבלה הוא בידם. כי מיום שחרב בהמ"ק ובטלו הקרבנות נכנסו התפלות במקום הקרבן לעורר רחמים עלינו כו' וטוב לומר תפלה זו תיכף אחר ברכת נטילת ידים שהוא עת רצון ועת רחמים ומרומז בה זכות התורה וזכות האבות:
שרוח רעה שורה עליהם. עי' שערי תשובה סי' א' סק"א וז"ל בברכ"י כתב דאם אירע שהמים רחוקים ואין לו מי שיקרבם אליו. נהגו קצת מבעלי הנפש שהולכים פחות פחות מד"א. ולא נהירא ועדיף שילך במרוצה שלא להשהות ר"ר השורה על ידיו ע"ש. ובעטרת זקנים סי' ד' כתב בשם הזוהר דההולך ד' אמות בשחרית קודם שנטל ידיו חייב מיתה.
ובספר אגרא דפרקא אות ט' כתב בשם דודו זקינו סבא קדישא מהרמ"ז זצוק"ל הא דאין רשאי לילך ד' אמות בלי נטילה שחרית. יש ליזהר שלא להציג רגליו על הארץ בלא נטילה כי בהציג רגליו על הארץ בלא נטילה אזי ח"ו כל חמוה הרע. שבנפש הבהמיות. רודף אחריו להסיתו. ואמר ע"ז רמז הפסוק יתיצב על דרך לא טוב. אזי ח"ו רעה לא ימאס ע"כ. וכתב שם טעם לזה. משום דהנה בעוד הרוח מסאבה שורה על ידי האדם אין ליתן לו שיעור קומה.
ועי' בש"ע הרב סימן ד' סעיף ב' שצריך ליזהר מאד שלא ליגע קודם נטילה בשום מאכל או משקה שלא לטמאם. ונהגו להקל בנגיעת הקטנים שלא הגיעו לחינוך שלא נכנס בהם נפש הקדושה. וכן לנגיעת הנכרים אין לחוש. והנזהר מנגיעת הקטן מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו ע"ש.
ובענין אם יכול לברך כנגד מי הנטילה. כתב בהפר ברכ"י דמנהג החרדים אל דבר ה' שלא לקרות ולברך כנגדם. ובספר עבוה"ק כתב שיכסה הכלי שבו המים שרחץ ידיו כי הם מים טמאים והם יותר ממי רגלים. ובזוהר וישב דף קפ"ד כתב שאל ישהה המים הטמאים בבית ע"ש. ובס' נחלה לישראל כתב ששמע ממרן הגאון הקדוש מסאנץ זצוק"ל שבעל עבוה"ק חזר ממש"כ שאסור לקרות כנגדן. ובספר אשל אברהם להגאון הק' מבוטשאטש זצוק"ל סי' ד' כתב דשייך בזה ביטול ברוב:
ובשם הגאון הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שהנושא מתוך הבית את הכלי עם מימי הרחיצה מנט"י שחרית ושופכין לחוץ היא מסוגל ליראת שמים ע"כ. ע"כ טוב למעט תיפלה מתוך ביתו כל מה דאפשר:
כתב בספר קב הישר פ"ג וז"ל נוהגים אנשי מעשה להתפלל תיכף אחר ברכת נטילת ידים תפלה זו. אל אלהי הרוחות. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתעמוד לנו זכות אברהם יצחק יעקב להציל אותנו ואת זרעינו מכל פשע ועון כדי לקיים מצות תורתך הקדושה בלי שום מחשבה זרה. וטהר לבנו לעבדך באמת ובתמים אמן. ואל תהי מצוי. ברכה זו קלה בעיניך כי מצאתי תפלה זו בחבור הראשונים בימי רש"י ז"ל אשר קבלה הוא בידם. כי מיום שחרב בהמ"ק ובטלו הקרבנות נכנסו התפלות במקום הקרבן לעורר רחמים עלינו כו' וטוב לומר תפלה זו תיכף אחר ברכת נטילת ידים שהוא עת רצון ועת רחמים ומרומז בה זכות התורה וזכות האבות:
3