טעמי המנהגים תתר״דTa'amei HaMinhagim 1004

א׳עוד טעם. להורות כי זה לא רצה לכנוס יבמתו בבעילת מצוה א"כ ראוי לו לבטל כח התאוה מכל וכל שאף לנשים אחרות לא יתן חילו ולכך וחלצה נעלו מעל רגלו. כי מי שיצרו גובר ורוצה להסיח דעתו ילך יחף על רצפה שיקרר רגליו למטה בעקב ויסיר ממנו.*וצריכה להתיר הקשרים של המנעול להורות שנפש ר"נ מן המת שהי' קשורים עם היבמה ע"י אותן רוחא דשביק בה היתר ואין למת קשר עמה. וסוד רוק שצריכה לרוק לפני היבם. כי היא רוצה להשליך מעליה אותו רוחא דמקשקש בגוואה דשביק בה המת. כדי שלא יהי' עוד מוחזק בה וזה סוד שלפעמים היו רואים באותו זמן באותו יום צורת המת. וזה טעם שאין טוב לאדם ליקח אלמנה כי עדיין אותו רוח קיימת בה ויבא ח"ו להזיק לבעלה השני. והרוק לבן הסוד הוא על תיקון בעלה שיצא ברחמים משא"כ אם הוא אדום שמורה על דין גמור בלי מיתוק אבל אם הוא מעורב לבן ואדום אז קיים מצות חליצה שהדין נמתק והקב"ה ירחם על החיים ועל המתים. ש"ע האריז"ל:
וטעם. שמשלכת את המנעל לארץ. עפ"י מה שכ' בזוהר פ' חקת וז"ל ובעי לבטשא ליה לההוא נעל בארעא לאחזאה דשכיך גופיה דההוא מיתה לקב"ה לזימנא דא או לזימנא אחרא חייס עליה וכו' ההוא בטשותא דההוא נעל בידא דאיתתא וכו' וכדין ההוא איתתא תשתרי. שפתי צדיקים בראשית:
יערות דבש ח"ש:
1