טעמי המנהגים תתר״וTa'amei HaMinhagim 1006

א׳טעם. שנקט לשון ביקור חולים.*בספר נחלת יעקב באבני שוהם כתב על מה שפירש"י בפסוק וירא אליו ה' באלוני ממרא. לבקר את החולה. מנין ידע רש"י זה. רק הכוונה עפ"י דאיתא הנכנס לבקר את החולה. לא יזכיר אותו בשמו. כי פן נגזר על שם הזה שימות וצריך שינוי שם שהוא אחד מהדברים הקורעים גזר דינו של אדם. ובזה יש רמז בכאן שכתיב וירא אליו ה' ולא כתיב אל אברם אלא שרמז בזה שהלך לבקר את החולה ולכך לא הזכיר את שמו:
ובשו"ת הד"ר סי' נ' כתב בשם ספר אמרי נועם בשם ספה"ק אשר במצות ביקור חולים צריך לכוין השם מה"ש. וזה מרומז בתיבות בק"ר חל"ה שעולה כמנין זה השם שהוא מע"ב שמות הקדושים:
ולא לשון ראיה והליכה. להורות לאדם דעת שילמד לחונה שיפשפש ויבקר מעשיו*בפרק במה מדליקין ת"ר מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודים. ובפ' נגמר הדין כל המתודין יש להם חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן וכו' ובספרי ר' נתן א' ואשמה הנפש ההיא והתודה זה בנין אב לכל המתים שטעונין וידוי. וגם הוא תוכחת מגולה לכל אנשים נמהרי לב קרובי החולה והנשים רחמניות וכשמעם אשר באו לבקר חולה ולפתוח לו שערי תשובה ולעורר אותו להתודות יקומו כלביא לעומתו ויתמרמרו בחמת כחם להלחם בו באמרם אליו מי ביקש זאת מידכם כי בשמעו כדברים האלה יתפעל ויתעלף ולא יעזור כח להתחזק וימת לשחת ודמו בראשך וידברו על לב החולה הראית את המשוגע הזה בא לבעתך ולהחריבך כאלו קרבה עת פקידתך ואתה בריא כאולם אל תחוש כי אתה תקום ותעמוד. ובין כך יבין כך יכבד עליו חליו ולא יוכל להתודות וילך לבית עולמו בלא וידוי ח"ו. יסוד התשובה:
ובצוואת הגאון הקדוש מוהר"ר נפתלי כ"ץ זצוק"ל דהוידוי צריך להיות מיד ביום ראשון שנפל למטה ובספר מעבר יבק אמרי נועם פכ"ד כתב דק"ש סמוך למיתה הוא תיקון ודאי. לכן חולה שרואין בו שהוא נטה למות. מסבבים עמו בדברים ואומרים לו התודה ואל תדאג מזה. הרבה התודו ועמדו מחליים והמה בחיים והרבה שלא התודו ומתו. ובשכר שאתה מתודה אתה חי וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. יו"ד סי' של"ח: כתב הכלבו סדר וידוי שכיב מרע כך קבלנוהו מהחסידים ואנשי מעשה: מודה אני לפגיך ה' אלהי ואלהי אבותי שרפואתי בידך ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתרפאני רפואה שלימה ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאים ועונות ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי ותן חלקי עם הצדיקים בגן עדן וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים. ואם ירצה להאריך לומר אלהי ואלהי אבותי תבא לפניך תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. שאין אני עז פנים וקשי עורף ואיך אומר לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי צדיק אני ולא חטאתי. אבל חטאתי אשמתי בגדתי וכו' הרשות בידו. וטוב הדבר לפרט חטאיו וגם מה שלא נכשל בהן כי אפשר שמתוך כך יזכור הנשכחות ויתחרט בהם ויחזור בתשובה שלימה ע"כ. ועי' מעבר יבק שפתי צדק פרק ז' שאר עניני וידוי ומזמורים שאומרים:
כי בסור הסבה יסור המסובב. מעבר יבק שפת אמת פי"ד:
1
ב׳קונטרס אחרון
ביקור חולים. בס' מדרש תלפיות ענף א' כתב קבלתי מרבותי שהמבקר את חולי המגפה לא ישב רק יעמוד וילך הולכות והובאות בבית עד שילך משם ובזה אין רשות למלאך המות לשלוט בו לנוגפו ע"כ. וכתב שם ואפשר שכיון שעוסק במצות ביקור חולים והוא עומד והולך ובא בכח המצוה מבטל ריצות אלו לריצת מלאך המות עכ"ל:
ושמעתי מפי איש נאמן ירא ד' שהרב הצדיק הקדוש מבעלז זצוק"ל כשהלך לבקר את החולה הוליך אצלו שומים ועי' ט"ה ח"א סעי' תרנ"ט:
2
ג׳הוא תיקון וודאי. ובספר מדרש תלפיות אות א' כתב בשם ספר שושן פרח שאדם בשעת מיתתו יזכיר בפיו בראשית שמות ויקרא במדבר דברים. וכן שמות מספרי התלמוד והפוסקים ויחשב לו כאילו עסק בהם ע"כ. ומה טוב ומה נעים להזכיר מספר אותיות של התורה שהיא אם כל חי לכל הספרים שיש תחת השמש שיזכה ויתעלה נפשו:
3