טעמי המנהגים ק״אTa'amei HaMinhagim 101
א׳טעם. למה כשיחזור הש"ץ התפלה יאמר ה' שפתי תפתח ואינו אומר בסוף התפלה יהיו לרצון. משום דבשלמא ה' שפתי תפתח צריך שיאמר כדי שיעזור לו הש"י ליתן לו כוונת הלב להתפלל אבל אחר התפלה שהוא מתפלל בשביל אחרים לא שייך לומר הגיון לבי כי לא התפלל על עצמו אלא הי' צריך לומר והגיון לב השומעים התפלה ואין זה בנוסח הפסוק. ט"ז שם ס"ק ט' ועי' מ"א שם ס"ק י"ד. דהטעם הוא. דסומך על תתקבל צלותהון. ובשם השל"ה כ' לומר יהיו לרצון ע"ש. ואחר התפלה א"צ הש"צ לפסוע ג' פסיעות דסומך על הקדיש שאחר ובא לציון אע"פ שמפסיקין בקריאת התורה והלל כולהו לסדר תפלה הם באים. שם ס"ק י"א ועי' באר היטב שם דאם רגיל לפסוע אין למחות בידו.*ונ"ל דאפשר לחלק דאם הש"צ שהתפלל תפלת י"ח אומר הקדיש שאחר ובא לציון אז אין לו לומר כשיחזור התפלה יהיו לרצון וגם אין צריך לפסוע ג' פסיעות דסומך על הקדיש שאחר ובא לציון וגם על תתקבל צלותהון אבל אם אחר אומר הקדיש שאחר ובא לציון אז צריך הש"צ שהתפלל י"ח לומר יהיו לרצון וגם צריך לפסוע ג' פסיעות. ועי' שערי תשובה סי' תכ"ב סק"ד דאם צריך לחזור לראש א"צ לפתוח ה' שפתי ע"ש.
1
ב׳קונטרס אחרון
כשיחזור הש"צ התפלה. ובענין מה שנוהגין הרבה פעמים בר"ח וביו"ט כשאחד מתפלל מכבדין להב' לומר הלל לפני התיבה. ואח"כ חוזר הראשון ואומר הקדיש. כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ועוד יש לדמות זה למ"ש המחבר סי' קל"ה סעי' ח' אם אין לוי בביהכ"נ קורא הכהן במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום. וכן כאן אם זה שקורא את ההלל יאמר את הקדיש ג"כ. יאמרו שהעבירו את הראשון מן התיבה ע"כ חוזר הראשון ואומר את הקדיש אחר ההלל ועי' ט"ה ח"א סעיף תתרמ"ט בד"ה והנה:
כשיחזור הש"צ התפלה. ובענין מה שנוהגין הרבה פעמים בר"ח וביו"ט כשאחד מתפלל מכבדין להב' לומר הלל לפני התיבה. ואח"כ חוזר הראשון ואומר הקדיש. כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ועוד יש לדמות זה למ"ש המחבר סי' קל"ה סעי' ח' אם אין לוי בביהכ"נ קורא הכהן במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום. וכן כאן אם זה שקורא את ההלל יאמר את הקדיש ג"כ. יאמרו שהעבירו את הראשון מן התיבה ע"כ חוזר הראשון ואומר את הקדיש אחר ההלל ועי' ט"ה ח"א סעיף תתרמ"ט בד"ה והנה:
2